מוצר טוב, ואפילו רעיון מבריק, לא יביאו את ההצלחה המיוחלת אם לא ייתמכו על-ידי מודל עסקי נכון, שיתווה את הדרך שבה חברה מייצרת הכנסות ומרוויחה כסף. מודל עסקי יכול להיות פשוט או מתוחכם, אבל בסופו של דבר הוא צריך לענות על שאלה עיקרית אחת – ממה תייצר החברה מזומנים לאורך זמן?
במובנו הצר, המודל העסקי אמור להתייחס בעיקר לערוצי ההכנסות של החברה. במובן הרחב יותר, המודל העסקי מפרט את מבנה ההוצאות בשלבי ההתפתחות השונים שלה ומעריך מהי מסגרת הזמן הדרושה לה כדי להתחיל לייצר תזרים מזומנים חיובי.
במובנו הצר, המודל העסקי אמור להתייחס בעיקר לערוצי ההכנסות של החברה. במובן הרחב יותר, המודל העסקי מפרט את מבנה ההוצאות בשלבי ההתפתחות השונים שלה ומעריך מהי מסגרת הזמן הדרושה לה כדי להתחיל לייצר תזרים מזומנים חיובי.
מודל ההכנסות
אחד הרכיבים העיקרים במודל העסקי הינו מודל ההכנסות של החברה. למודל זה השלכות מעשיות קריטיות, אך גם חשבונאיות ומיסוייות. במילים אחרות, למודל העסקי ישנה השפעה על אופן הצגת נתוניה של החברה בדוחותיה הכספיים ועל האופן בו היא תמוסה והן על השווי שיקבע לחברה ביום בו תרצה לגייס מימון, בכל דרך בה תבחר. מכאן שההחלטה על אופי המודל העסקי דורשת תשומת לב ומשאבים ניהוליים כיוון שפעמים רבות לחוזה הביטא הראשון שנחתם בימיה הראשונים של החברה, השלכות לזמן ארוך. בהקשר זה, מומלץ לבחון, כבר בשלבים הראשונים, את המבנה הרצוי של החברה במטרה להשיג את מבנה המס האופטימלי ולמקסם את האפשרויות לביצוע אקזיט עתידי. בהקשר זה חשוב לבחון מי יחזיק את הידע שפותח, היכן ימוקמו חברות ההפצה והתושבות ועוד.
על החברה לבחון גם מודלים אפשריים שונים לפעילות, לרבות מודל חלוקת עלויות(cost sharing) , מודל חלוקת רווחים(cost revenues), ומודל מכירת מוצרים ומודל תמלוגים (royalties) . לכל אחד מהמודלים האפשריים עשויות להיות השלכות מס שונות אשר ישפיעו על תוצאות פעילות החברה .
דיווח כספי ככלי ניהולי
למרות שדרישות הדיווח הכספי מתעצמות כאשר מחליטים להתאגד כחברה, הצורך בדיווח כספי עולה כבר בשלב עיבוד הרעיון העסקי, אז על היזם לבצע בחינת היתכנות כלכלית, תוך שימוש במודלים פיננסיים, אותה יציג בפני משקיעים פוטנציאליים. צורך זה נובע גם מדרישה אפשרית של מנהלי ובעלי המיזם לקבל מעקב מפורט על סטטוס הפעילות בהיבט הפיננסי, כדוגמת הרכב הנכסים וההתחייבויות, היקף הכסף שנוצל, לאיזו מטרה וכדומה .
בכלל, הדיווח הכספי מהווה נדבך חשוב והכרחי בפעילותו של כל מיזם. הדרישה להעניק ביטוי למצב הפיננסי של העסק מלווה אפוא את המיזם מראשיתו, כאשר הדיווח הפיננסי משמש ככלי לבחירת הפוטנציאל העסקי, רמת ההשקעה הנדרשת, האטרקטיביות של המיזם ובעזרתו ניתן לבנות תוכנית להמשך הפעילות.
מערך דיווחים
מרגע החלטת ההתאגדות, חלים על המיזם דיני חוק החברות הישראלי. אלה כוללים, בין היתר, את החובה ליישום הנהלת חשבונות (דרישה ל"ניהול ספרים") ולעריכת דוחות כספיים שנתיים, אותם מבקר רואה חשבון חיצוני, אשר תפקידו לחוות דעה על תקינותם. דוחות אלה הינם מערך הכולל:
דוח על המצב הכספי
מאזן המפרט את הרכב הנכסים, ההתחייבויות וההון העצמי של החברה לתום התקופה המדווחת.
דוח על הביצוע הכספי ("רווח והפסד")
דוח המציג את תוצאות פעילות החברה, בפירוט לפי הכנסות והוצאות שונות ומכך נגזר רווח או הפסד לתקופה המדווחת.
דוח על השינויים בהון העצמי
דוח המציג את השינויים ברכיב הון בעלי המניות(המוצג גם בדוח המאזן) ומפרט את הסיבות לכך.
דוח על תזרימי המזומנים
דוח המסביר את מהות ותכלית התנועות בחשבונות המזומנים של החברה.
למערך הדוחות האמור מצורפים באורים המרחיבים ומפרטים במידת הנדרש והצורך את המספרים הנכללים בהם.
הדוחות הכספיים נערכים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים, שהינם מסגרת של קווים מנחים לאופן רישום עסקאות שאירעו בתקופה המדווחת. קיימות מספר מערכות תקנים בעולם, שלאורן נערכים הדוחות, כאשר המובילות הינן התקינה הבין-לאומית IFRS GAAP) והאמריקאית (US-GAAP). למרות השוני ביניהן יש להן מכנה משותף בדמות עקרונות על, לפיהם האיסוף והדיווח החשבונאי צריכים להיעשות בצורה אובייקטיבית ונייטרלית כך שהמידע יהיה נקי מכל הטיה וחוסר עקביות וניתן יהיה להסתמך עליו בביטחון מלא.
כאשר על היזמים לבחור איזו מערכת תקנים ליישם בדוחות הכספיים, עליהם להתייעץ עם מומחים ולקחת בחשבון במכלול השיקולים גורמים כמו ביצוע אקזיט עתידי. כך למשל, אם היזמים מכוונים למכור את המיזם לחברה אמריקאית, מומלץ שהדוחות ייערכו כבר בשלב הראשוני על-פי כללי החשבונאות האמריקאיים, שכן בצורה זו החברה הרוכשת לא תצטרך לבצע התאמות נדרשות לדוחותיה שלה והליך הרכישה או המיזוג יתייעל מבחינה חשבונאית. אם מטרת המיזם אינה ביצוע אקזיט, אלא המשך פיתוח עצמאי פרטי, תידרש החברה לדווח רק לרשם החברות ולרשויות המס, ולכן תוכל לערוך דוחותיה לפי כללי חשבונאות מקובלים בישראל, או לפי כללי החשבונאות הבין-לאומיים.
הכרה בהכנסה
אחד המרכיבים החשובים ביותר בדוחותיה הכספיים של חברה, הינו מרכיב ההכנסות. מרכיב זה הינו מהותי, גם כאשר מדובר בחברת הזנק שרק החלה לייצר הכנסות. כללי החשבונאות הנהוגים בכל תקינה חשבונאיות – בין שזו בינ"ל ובין שזו אמריקאית – מגדירים מהו אופן ההכרה בהכנסה (Revenue recognition) ובאילו תנאים יכולה החברה להכיר ולרשום את הכנסותיה בספריה, בהתאם למודל העסקי שלה. מכאן ברור ששיטת ההכרה בהכנסה, הינה עניין שיש לתת עליו את הדעת עוד בשלבים הראשונים של תכנון המודל העסקי.
חשוב לציין, שבבוא החברה לקבוע את המודל, או המודלים העסקיים שלה, עליה להכיר את ההשלכות החשבונאיות וכיצד יקבלו ביטוי והכרה בספרי החברה. למשל, מתי יכולה החברה לרשום בספריה הכנסות בגין עסקה שעשתה. כמו כן, על החברה להתייחס גם להשלכות המיסוייות והבין-לאומיות, שעלולות להיות נרחבות ומשמעותיות, בכל אחד מהמודלים העסקיים הרלוונטיים לחברה.