מדוע המכס משחק תפקיד מכריע בשמירה על המותג שלכם?

פיתוח מותג הינו תהליך ארוך, המלווה בהשקעה ובהוצאות רבות ומגוונות, ובמידה והמותג מצליח לתפוס תאוצה ולצבור ערך, ביכולתו להפוך לנכס בעל שווי כספי עצום. וככל נכס יקר, רצוי מאוד להכיר את הצעדים הנדרשים על מנת להגן עליו, גם על מנת שההשקעה הגדולה לא תרד לטמיון, וגם בכדי לאפשר לאותו מותג לשגשג ולהתפתח. 

חלק חשוב מהשמירה וההגנה על הקניין הרוחני של חברות ומותגים הוא מניעת כניסה לארץ של מוצרים מזויפים. אחת הדרכים לעשות זאת היא בעזרת רשויות המכס, אשר מפקחות על תהליכי היבוא של מוצרים לישראל.

בישראל, הגנה אופטימלית על קניין רוחני, ובתוכו מותגים, מתחילה לרוב בהגשת בקשות לרישום הזכויות באמצעות רשות הפטנטים הישראלית המעניקה רשיונות ותוקף לפטנטים. תפקידה העיקרי של הרשות הוא לאפשר הגנה משפטית על קניין רוחני באמצעות זכויות אלו, כאשר אחת הזכויות הרלוונטיות ביותר עבור מותגים הינה סימן המסחר. 

סימן מסחר רשום בישראל מקנה לבעליו זכויות וסעדים רבים, לרבות היכולת לנקוט באמצעים משפטיים על מנת למנוע הפרות של סימנו, לרבות עיכוב סחורות במכס.

חשיבות ההליך במכס הישראלי

אחד השלבים המהותיים ביותר בהליכי ייבוא של סחורות לארץ הינו שחרור הסחורות מהמכס. למכס סמכויות רבות וחשובות, וביניהן הסמכות לתפוס סחורה ומוצרים חשודים ולהחרימם. החשש להפרת זכות קניין רוחני היא אחת הסיבות העיקריות לתפיסת סחורות במכס, כאשר במקרים רבים מדובר בחשש להפרת סימן מסחר רשום.

בנוסף, ישנן סכנות רבות אחרות בייבוא מוצרים מזויפים, מעבר לפגיעה בקניין הרוחני, ייבוא מוצרים אשר אינם עומדים בתקינה הישראלית, עלולים להוות סכנה של ממש, כגון צעצועים העלולים להתפרק ולסכן ילדים, איפור מזויף העלול לגרום לתגובות אלרגיות ותגובות פיזיות קשות, ואפילו ייבאו של תרופות מזויפות. על כן מובן לכולם כי מניעת כניסת סחורות מזויפות מועילה לא רק לבעל המותג, אלא לחברה כולה.   

סחורות בפיקוח של רשות המכס נכנסות לישראל בכמה נקודות: נמל אשדוד, נמל חיפה, נמל התעופה בן גוריון, מעבר גבול ניצנה, בית שאן גשר חוסין ומעבר רבין. במסגרת פיקוח המכס על המעברים, הסחורות החשודות כמזויפות או כמפרות זכויות קניין רוחני מעוכבות ונשלח דיווח כאמור לבעל הזכות או לבאי כוחו.

עורך דין בתחום הקניין הרוחני יוכל ללות בתהליך ולהקל משמעותית על שאלות רבות שעולות בדרך ולקצר דרכים וזאת בעיקר בזכות הניסיון שיש לו.

במסגרת הדיווח נשלחות תמונות של המוצרים שעוכבו וניתנת לבעל זכות הקניין הרוחני הזכות להורות על השמדת הסחורות, לקבל את פרטי היבואן ולפתוח נגדו בהליכים משפטיים בהתאם לסוג ההליך אשר נקבע על ידי המכס בהתאם לכל מקרה.

הליך זה הינו בעל משמעות רבה עבור בעל הסימן, שכן הוא עוצר את הסחורות המפרות בטרם הגעתן לשוק ולצרכנים, ומלאכת האיתור של הגורמים המפרים הופכת פשוטה הרבה יותר.

שנית, לבעל הזכות ישנו יתרון יחסי בנקודה זאת כמי שמעכב את הסחורות, כאשר בסופו של יום עלויות העיכוב והאחסון יושתו על היבואן המפר, ועל כן יש לאותו יבואן תמריץ כלכלי לנהל הליכי מו"מ ולסיים את הפרשה במהרה.

בנוסף ניתן גם לקבל את פרטי הגורם המייצא ו/או את פרטי היצרן באמצעות הליכי המשא ומתן וזאת לצורך ניהול הליכים משפטיים כנגדם. 

מה קורה כאשר לא ניתן למצוא את המפר?

אחד הקשיים המתעוררים בטיפול במקרי מכס, הוא במקרים בהם נעשה שימוש בחברות קש או באנשים אשר מהם לא ניתן להיפרע ו/או שיהיה קשה מאוד לנהל נגדם הליכים משפטיים, לרבות המצאת כתבי בי דין, בעוד שהיבואן האמיתי מסתתר מאחוריהם.

אך גם במקרים מאתגרים אלו, עומד לבעל הסימן סעד בדמות השמדת הסחורה המפרה ומניעת כניסתה לשוק הישראלי, כאשר במקרים רבים זוהי המטרה העיקרית של בעל הסימן. 

בנוסף, בית המשפט יכול גם להכיר בהמצאת המסמכים לסוכן המכס כהמצאה מספקת לנציג היבואן, ובמקרים מסוימים אף להטיל אחריות על סוכני המכס.  

כך בע"א 6011/99 טרנס כלל נ' מ.א.ר מסחר וספנות, קבע בית המשפט העליון כי "חובת האמונים הקבועה בחוק סוכני המכס אינה באה לגרוע מאחריותו של סוכן המכס על פי כל דין אחר, כגון אחריותו בנזיקין". כך ביסס בית המשפט את חובתם של סוכני המכס כלפי צדדים שלישיים אשר יכולים להינזק מפעולותיו או מחדליו, ועל כן אם יוכח כי אכן התרשל סוכן המכס הסיכון לשאת באחריות לנזקי בעל סימן המסחר מוטל עליו.

מה צופן לנו העתיד?

הייבוא לישראל נמצא במגמת עלייה מתמדת, ונראה כי רק ילך ויתחזק בהמשך למגמות הגלובליזציה. אל רשויות המכס מגיעות סחורות מזויפות מכל טוב וביניהן בשמים, מוצרי ביגוד, נעליים, שעונים, חלקי רכב, מותגי אוכל, תרופות, צעצועים ועוד, כאשר מטבע הדברים, בדרך כלל מדובר על מותגים מוכרים היטב ופופולריים בקרב הצרכנים.

הגנה על זכויות קניין רוחני בחזית הזאת מהווה ירידה לשטח ומניעת כניסה של סחורות מזויפות, ועל כן יש לקוות, ואולי אף לצפות כי ההגנה מפני מוצרים מפרים מיובאים תורחב ומערכת התפיסות במכס תשוכלל, ככל ששוק היבוא לארץ יגדל ויתפתח – ואיתן יתחזקו יחד זכויות הקניין הרוחני בישראל. 

כמו כן, יהיה מעניין לראות האם פעילות המכס תתאים עצמה לעצירת ייבוא מקביל בהתאם לפסיקתו האחרונה של בית המשפט העליון בעניין "שוופס" (ע"א 7934-20 יפאורה תבורי בע"מ נ' בן שלוש יבוא ויצוא בע"מ) שכן, בהתאם לפסיקת העליון, יבוא מקביל לישראל הוא לגיטימי, כל עוד הוא לא פוגע בזכויות של סימני מסחר הרשומים בארץ על שם ישות מקומית, שאינה התאגיד הבין-לאומי. 

במקרים בהם נתפסת סחורה (כאשר בעלת הזכות היא ישות ישראלית), גם אם מדובר בסחורה מקורית ולא מזויפת, יוכל בעל הסימן לטעון כי היא מפרה את זכויותיו ולדרוש את השמדת הסחורות או לנהל הליכים משפטיים מתאימים נגד היבואן. 

לסיכום, זירת האכיפה הקשורה לאיתור, עיכוב והשמדת סחורות מזויפות או אסורות דרך מנהל המכס, היא זירה חשובה ביותר בכל הנוגע להגנה על זכויות קניין רוחני ועל צרכנים. מסיבה זו יש לתת משקל רב למניעת כניסת מוצרים אלה לישראל ועל עמידה על המשמר גם "על הקרקע" ולא רק במרחב המשפטי התיאורתי.