הפרת זכויות יוצרים

מהי זכות היוצרים והזכות המוסרית?

זכויות יוצרים מגנות על יצירות מקוריות בלבד. יצירה מקורית הינה יצירה שהיוצר יצר אותה בעצמו (והיצירה לא הועתקה ממישהו אחר). 

בנוסף, קיימת בחוק דרישה של השקעה אישית מינימאלית ויצירתיות ביצירה. בהמשך לכך, יצירות מקוריות מתחלקות לחמישה סוגים: 

1) יצירות ספרותיות – למשל, טקסטים;

2) יצירות אומנותיות – למשל, ציורים;

3) יצירות דרמטיות – למשל, סרטים; 

4) יצירות מוזיקליות – למשל, לחנים;

5) הקלטה (למשל ע"ג תקליטים/דיסקים/קלטות).

מאידך, זכויות יוצרים לעולם לא תחול על רעיונות, תהליכים ושיטות ביצוע, מושגים מתמטיים, עובדות או נתונים וחדשות היום.

ככלל, לגבי מרבית סוגי היצירות זכות היוצרים קיימת מרגע יצירת היצירה למשך כל חיי היוצר וכן שבעים שנה לאחר פטירתו, כך שהיוצר יכול להוריש זכות זו לאחרים. לאחר מכן היצירה הופכת לנחלת הכלל.

בנוסף לזכות יוצרים, קיימת ליוצר הזכות המוסרית, הכוללת הן את הזכות למנוע את סילוף היצירה והן את הזכות לייחוס (קרדיט) בהיקף ובמידה הראויה לפי נסיבות העניין. זכות זו תישאר לעולם של היוצר, גם במידה שזכויות היוצרים הועברו לצד ג' שאינו היוצר. יחד עם זאת, היוצר יכול לוותר על זכות זו בהסכם בכתב.  

היקף זכות היוצרים

זכות היוצרים מעניקה ליוצר (או לבעל הזכות) את הזכות למנוע מאחרים לעשות את אחת מהפעולות שיוחדו בחוק לבעל זכות היוצרים: למשל העתקה (בכל אמצעי המדיה), פרסום, השכרה, שיכפול, שידור, העמדת היצירה לרשות הציבור, פרסום, ביצוע פומבי, יצירת אדפטציות וכו'. המשמעות היא שעל מנת לעשות את אחת מהפעולות הללו, יש לקבל את אישור היוצר.

הפרת זכות יוצרים – מהי?

אדם אשר ביצע פעולה מן הפעולות שהוזכרו לעיל , ללא הסכמתו או רשותו של בעל זכויות היוצרים, מפר זכות יוצרים, למעט במקרים בהם הפעולה מותרת לפי הוראת חוק מפורשת (למשל במקרים של שימוש הוגן ביצירה – על כך ניתן לקרוא בלינק). 

כל פעולה ביצירה מוגנת שנעשתה ברשות בעל זכויות היוצרים לא תיחשב כהפרת זכויות יוצרים.

מה היקף השימוש שיחשב כהפרת זכות יוצרים?

הפרת זכות יוצרים יכולה להתקיים גם אם לא נעשה שימוש במלוא היצירה. דהיינו, גם אם נעשה שימוש חלקי אך מהותי מהיצירה, ייתכן ובית המשפט יקבע שמדובר בהפרת זכות יוצרים, הכל בהתאם לנסיבות העניין. 

בנוסף להפרת זכויות יוצרים ראשית וישירה, הדין ופרשנות בתי המשפט בישראל מכירים גם בהפרת זכויות יוצרים עקיפה (למשל מכירת עותקים של דיסקים מזויפים ומפרים) או הפרה תורמת של זכויות יוצרים (למשל אדם שיתיר לאחר לעשות ביצירה פעולה אסורה שכן היא מוגנת בזכות יוצרים).

חשוב לדעת כי גם אם אדם מבצע הפרת זכות יוצרים בתום לב וללא ידיעתו שמדובר ביצירה מוגנת, הרי שאותו אדם ייחשב כמפר לכל דבר ועניין. עם זאת, ייתכן שבית המשפט יקבע כי יש לכך השפעה על סכום הפיצויים שיפסקו, אך לא על עצם הקביעה כי מדובר בהפרה של זכות יוצרים.  המשמעות היא שתום הלב של המפר אינו מרפא את הפרת זכות היוצרים עצמה.

זאת עוד – הפעולה המפרה תחשב כהפרת זכויות יוצרים, גם אם לבעלים של היצירה המוגנת לא נגרם נזק כתוצאה מההפרה. מסיבה זו זכאי היוצר לפיצוי ללא הוכחת נזק בגין ההפרה בגובה של עד 100,000 ₪ לכל הפרה.

רשות שימוש ביצירה כצעד מונע הפרת זכות יוצרים

בכדי לעשות שימוש ביצירה מוגנת מבלי לבצע הפרת זכויות יוצרים, יש לקבל רשות מבעל זכות היוצרים לאותו שימוש במפורש. 

חשוב לזכור כי במקרים בהם היוצר ובעל זכות היוצרים הם אנשים או גורמים שונים (כמו למשל במצב בו היוצר מכר את זכות היוצרים שלו לחברת מדיה), אם השימוש ביצירה כולל שינוי הפוגע בכבוד היוצר (כמו למשל חיתוך הציור) או אם קיימת כוונה שלא להעניק קרדיט ליוצר, יש לקבל שני סוגי אישורים: הראשון הוא אישור מבעל זכות היוצרים, קרי חברת המדיה, לעשות שימוש ביצירה, והשני הוא אישור מהיוצר לבצע שינוי ביצירה ו/או לפרסמה ללא מתן קרדיט.

מה מומלץ לכתוב במסמך המעניק רשות שימוש ביצירה של אחר?

חוק זכות יוצרים קובע כי חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב.

גם אם לא מדובר בהעברת זכויות או מתן רישיון ייחודי, תמיד רצוי לקבל את רשות השימוש ביצירה במסמך כתוב, אשר יכלול בין היתר את הפרטים הבאים: מהו השימוש שבעבורו ניתן האישור, לגבי איזה יצירה ניתן האישור, מהי התמורה בעבור האישור, מה תקופת השימוש המותרת ביצירה, האם השימוש מותר בארץ או בחו"ל, האם קיימת רשות לשנות את היצירה, מהו הקרדיט שיש לתת ליוצר היצירה וכו'.

היות ומדובר במסמך בעל תוקף משפטי והשלכות משפטיות, רצוי להיעזר בעו"ד אשר בקיא בדיני זכויות יוצרים.

כיצד ניתן לפנות לקבלת רשות שימוש ביצירה, על מנת למנוע הפרת זכויות יוצרים? 

1) פנייה אישית לבעל הזכות לקבלת רשות (ההמלצה היא לקבל את רשות השימוש בהסכם בכתב החתום ע"י בעל הזכויות);

2) כדאי לבדוק האם קיימת רשות כללית לעשות שימוש ביצירה (למשל בתנאי שימוש באתר אינטרנט או רשתות חברתיות, או לחילופין בתנאי רישיון שימוש – למשל כשהיצירה מופיעה במאגרים), אולם יש לקחת בחשבון שלעיתים יצירות מועלות באופן בלתי מורשה לאתרים או מאגרים שונים ולכן יש לוודא כי מדובר באתר או מאגר אמין ומוכר;

3) רכישת רישיון, למשל מבנק תמונות או רכישת רישיון שימוש בשיר מאקו"ם/הפדרציה לתקליטים. חשוב לוודא כי הרישיון הנרכש תואם את השימושים שמבקשים לעשות ביצירה. כך למשל אם רכשתם רישיון שימוש לשימוש אישי אבל ביצעתם שימוש מסחרי אתם מפרים זכות יוצרים, למרות שרכשתם רישיון.

שימוש ביצירות שבעל זכות היוצרים אינו ידוע ולא ניתן לקבל את רשותו – האם מותר? 

שימוש ביצירה שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע לא יהווה הפרת זכות יוצרים אם המשתמש נקט בכל האמצעים הקבועים בחוק, ואלה הם:

1. בטרם השימוש ביצירה, המשתמש פעל בשקידה סבירה לאיתור בעל זכות; 
2. המשתמש ציין במפורש כי השימוש ביצירה נעשה על פי החריג הקבוע בחוק זכות יוצרים ובעל הזכות ביצירה זכאי לדרוש הפסקת השימוש ביצירה;
3. המשתמש מסר פרטים ליצירת קשר עם עימו; 
4. המשתמש הפסיק את השימוש או רכש רישיון שימוש לאחר שקבל הודעה מבעל זכות היוצרים.

כמו כן נקבע כי אם מדובר בשימוש מסחרי ביצירה שבעליה אינו ידוע, הרי שבנוסף על התנאים שפורטו לעיל על המשתמש לפרסם הודעה באינטרנט או בעיתון בזמן סביר בטרם השימוש, וכן כי המשתמש מחויב לשלם לבעל זכות היוצרים תמלוגים ראויים לאחר שקיבל הודעה מבעל זכויות היוצרים. המשמעות היא שכאשר אתם עושים שימוש מסחרי ביצירה שבעליה אינו ידוע, קיים סיכוי ששימוש זה יעלה לכם כסף במידה ותקבלו הודעה מבעל זכות היוצרים.

מה הם הסעדים הניתנים בגין הפרת זכויות יוצרים?

הפרת זכות יוצרים מזכה את בעל זכות היוצרים במגוון של סעדים: החל מסעד מניעתי (דהיינו מניעת המשך ההפרה באמצעות למשל הוצאת צו מניעה זמני או קבוע) ועד לסעד כספי.

בנוגע לסעד הכספי, באפשרות היוצר לבחור באחד משני מסלולים: הוכחת הנזק ופיצוי ללא הוכחת נזק.

היות והמחוקק הכיר בבעייתיות של היכולת להוכיח נזק כשמדובר בהפרת זכות יוצרים, הוא יצר עבור היוצר את האפשרות לקבלת סעד כספי מוגבל של עד 100,000 ₪ בגין כל הפרה ללא הוכחת נזק.

במידה והיוצר סבור שביכולתו להוכיח כי נגרם לו נזק גדול יותר, באפשרותו לבחור במסלול של הוכחת הנזק והפיצויים שייקבעו יהיו בהתאם ליכולתו להוכיח נזק זה וכן בהתחשב בנסיבות התיק (כגון חומרת ההפרה, משך ההפרה, תום הלב של המפר ועוד), בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט.

ניתן לקרוא עוד על הנושא בעמוד הזה