צרו קשר
יש לכם שאלה? מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם.

    אהוד (אודי) לסלו
    שותף, ראש המחלקה המסחרית

    בשנים האחרונות, ישראל הציגה וממשיכה להציג את אחת הצמיחות הכלכליות המרשימות ביותר. ישראל מהווה מוקד אטרקטיבי למשקיעים זרים, בתחומים רבים, לרבות בתחום ה-IP, וזאת בין היתר עקב יציבותה הכלכלית, אשר הוכיחה עצמה בעת המשבר הכלכלי העולמי האחרון. במקביל, חלו עליות משמעותיות במדדי שוק ההון הישראלי ונרשם שיפור הדרגתי בשוק האשראי החוץ בנקאי.

    ישראל- אי של יציבות כלכלית

    בשנים האחרונות, ישראל הציגה וממשיכה להציג את אחת הצמיחות הכלכליות המרשימות ביותר. ישראל מהווה מוקד אטרקטיבי למשקיעים זרים, בתחומים רבים, לרבות בתחום ה-IP, וזאת בין היתר עקב יציבותה הכלכלית, אשר הוכיחה עצמה בעת המשבר הכלכלי העולמי האחרון. במקביל, חלו עליות משמעותיות במדדי שוק ההון הישראלי ונרשם שיפור הדרגתי בשוק האשראי החוץ בנקאי.

    מחפשים שירות של קניין רוחני? רוצים עורך דין מומחה בקניין רוחני? צרו איתנו קשר עכשיו >>>

    אחת הסיבות לכך היא המדיניות הפיסקאלית שננקטה בישראל- הגדלת הגירעון בהתאם לירידה בהכנסות המיסים, אשר הייתה שונה בהשוואה לזו שננקטה במדינות מפותחות, ואשר הובילה לגידול מצומצם ביחס החוב לתוצר של ישראל, בעוד שבמרבית מדינות ה-OECD חלה הרעה משמעותית במדד זה.

    בתחום המו"פ, ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי בשנת 2010, אשר נמצאת במגמת עלייה של 11.2%, הסתכמה ב-35.8 מיליארד ש"ח, והיוותה 4.4% מהתוצר המקומי הגולמי.

    ישראל- המקום להשקיע ב-IP

    כשחקנית מרכזית בתחום ה-IP בשוק הבינלאומי, ישראל מבינה את החשיבות ביצירת סביבה אטרקטיבית להשקעות זרות. מסיבה זו, נעשו שינויים רבים בחקיקה הישראלית, על מנת לספק למשקיעים זרים תמריצים והטבות מס, כגון: ניכוי הוצאות מו"פ, הפחתת מוניטין, פטנט וידע על פני מספר שנים, וכן תוכניות תמיכה ומענקים לפרוייקטי מו"פ מלשכת המדען הראשי, לדוגמא:

    מימון פרוייקטי מו"פ

      המימון הסטנדרטי הוא בין 20% ל-40% מההשקעה המאושרת, כאשר עבור ביוטכנולוגיה ונאנוטכנולוגיה המימון יכול להגיע עד ל-50%. חברות הממוקמות ב"איזורים מועדפים" בישראל, זכאיות ל-10% נוספים.

    הטבות מס למרכזי מו"פ

    התאגיד יהיה זכאי למענק השקעה בשווי של עד 20% מההשקעה המאושרת.

      מענקי תעסוקה למרכזי מו"פ – התוכנית מעניקה למשקיע מענקי תעסוקה שייקבעו כאחוז מעלות המשכורת של המעסיק עבור כל עובד חדש, לתקופה של 4 שנים. ככל שמספר העובדים גדול יותר, כך המענק הראשוני גדול יותר, כשהוא יכול להגיע עד ל-40% מעלות המשכורת.

    * על מנת לקבל מענקים אלו יש לעמוד בתנאים מסוימים, הקבועים בחקיקה ובתוכניות התמיכה השונות.

    ישראל- סטנדרט בינלאומי בתחום המיסוי וה-IP

    כחלק ממאמציה ליצור סביבת השקעה נוחה, חתמה ישראל על 51 אמנות למניעת כפל מס (שלוש מתוכן נחתמו אך טרם נכנסו לתוקף), עם מדינות רבות כגון: ארה"ב, קנדה, רוסיה, צרפת, גרמניה, יפן ועוד. קליטת אמנות אלו, מעוגנת בחקיקה בסעיף 196(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א-1961, כאשר רוב האמנות מבוססות על טיוטת האמנה "Model Double Taxation on Income and Capital" שנערכה על ידי ארגון ה-OECD, אליו הצטרפה ישראל בשנה שעברה.

    גם בתחום ה-IP מקפידה ישראל ליישר קו עם סטנדרטים בינלאומיים, דבר אשר הוביל לצירופה על ידי WIPO "World Intellectual Property Organization" לרשימה המכובדת של 15 המדינות המובילות בעולם המשמשות כמרכזי חיפוש ובחינה בינלאומי לפטנטים. צירופה של ישראל מהווה הכרה ביכולתה הטכנולוגית לבחון ולבדוק פטנטים מרחבי העולם.

    כמו כן, לאחרונה החלה ישראל לשתף פעולה עם משרד הפטנטים האמריקאי, במסגרת פיילוט בתכנית ה-PPH "Patent Prosecution Highway"- מערך של יזמות לזירוז ושיפור הליכי בחינת פטנטנים באמצעות שיתוף פעולה בין משרדי פטנטים.

    ישראל- מעצמת היי-טק, IP והון אנושי

    ישראל ידועה כמדינה מובילה בתחום ההייטק. מדי שנה מוקמים בישראל כ-5,000 סטארט-אפים חדשים. לשם השוואה, באירופה מוקמים בין 600-700. כמו כן, ישראל מושכת פי 20 יותר כסף הון סיכון מאשר מדינה אירופית ממוצעת ביחס לכל נפש, כאשר מרבית הכסף מוזרם להיי-טק ולסטארט-אפים. מסיבה זו הפך ההייטק הישראלי למודל לחיקוי בעולם כולו.

    גם בתחום ה-IP, ישראל שואפת להוביל. לפי דו"ח רשות הפטנטים, סימני המסחר והמדגמים הישראלית לשנת 2010, ישראל נמצאת במקום ה-16, ביחס למדינות העולם, בכמות בקשות הפטנטים שהוגשו בשנת 2009, במקום ה-11 בכמות בקשות הפטנטים ביחס לתוצר הלאומי הגולמי בשנים 1995-2007, ובמקום ה-14 בכמות בקשות פטנטים ביחס לאוכלוסייתה בשנת 2007. גם בהגשת בקשות בינלאומיות, המוסדות האקדמיים של ישראל מובילים, כאשר הבולטים מביניהם הם: האוניברסיטה העברית, הטכניון, ומכון ויצמן.

    אחת הסיבות המרכזיות להצלחתה של ישראל היא כמובן ההון האנושי האיכותי. רק לשם המחשה, משנת 2002 זכו חמישה ישראלים בפרסי נובל בתחומי הכלכלה והכימיה.

    ישראל- הבחירה הנכונה

    השילוב הנדיר של כלכלה יציבה ומתפתחת, סביבת מס נוחה ויעילה, סטנדרטים בינלאומיים, והון אנושי איכותי, הופך את ישראל לבחירה הנכונה והשקעה נבונה. ראייה לכך היא למשל בחירתו של תאגיד הבנקאות הבינלאומי "סיטי" להקים מרכז מו"פ בישראל בחודש דצמבר, 2011. לשכת המדען הראשי העניקה לפרוייקט זה מענק בשווי 93 מליון שקל לתקופה של חמש שנים, כחלק ממדיניות התמריצים בה נוקטת ישראל. יש לציין כי סיטי לא היה הראשון לזהות את הפוטנציאל הגדול הטמון בישראל- ברקליס קפיטל היה התאגיד הבנקאי הראשון שהחליט להקים מרכז מו"פ בישראל לייצוא שירותים פיננסיים.

    התפתחות נוספת ראויה לציון היא הקמת פארק המדע הטכנולוגי בבאר שבע, שנועד להיחנך בסוף 2011, כשמטרתו היא ייצוא הידע של אוניברסיטת בן גוריון המפורסמת, אל תעשיות מתקדמות. נכון לתאריך זה, שני תאגידי הענק, דויצ'ה טלקום ו-EMC, מתעדים לפתוח מרכזי מו"פ בנגב, ונראה כי זוהי רק ההתחלה.

    אהוד (אודי) לסלו
    שותף, ראש המחלקה המסחרית

    מאמרים רלוונטיים

    צוות קבוצת לוצאטו עונה על שאלות והפעם: אילו זכויות קניין רוחני יש לרשום כדי לקבל הגנה?
    ישנן זכויות קניין רוחני אשר לא יכולות להיווצר ללא הליך בחינה ורישום כגון פטנט וזכות מטפחים.ישנן זכויות קניין רוחני אחרות, אשר כדאי לרשום על מנת לקבל הגנה רחבה ככל הניתן, אך הרישום כאמור אינו מנדטורי....
    קרא עוד...
    איך להגן על הסודות שלך? החשיבות של הסכם סודיות
    הסכם סודיות הינו מסמך חוזי מחייב, הנחתם בין שני צדדים או יותר, שמטרתו הגנה על מידע סודי של אחד או יותר מהצדדים, מפני הפצה, חשיפה או שימוש לא חוקיים במידע.מעבר להגדרה המשפטית היבשה, כדאי לזכור...
    קרא עוד...
    רישיון (LICENSE) ככלי למסחור קניין רוחני
    בתהליך של מסחור קניין רוחני, אנו למעשה מוציאים את נכסי הקניין הרוחני לשוק ויוצרים בעזרתם זרם הכנסות חדש. כך, זכויות קניין רוחני עשויות לספק לבעליהן תועלת מעבר למימוש ישיר של הזכויות, וזאת על ידי שיתוף...
    קרא עוד...

    אתר זה משתמש בעוגיות בכדי לשפר את ביקורך ולספק לך מידע המותאם לתחומי העניין שלך. למידע נוסף על השימוש שלנו בעוגיות, עיין בהודעת הפרטיות שלנו.

    לא מסכימ/ה