פטנטים ובעיית הזמן

הקניין הרוחני בכלל, ותחום הפטנטים בפרט, נחשב לתחום שלו השפעה רבה על צמיחתם של תאגידי ענק. כהכרה בחשיבותו הרבה של הקניין הרוחני המקומי, מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של התאמת הנורמות המשפטיות הנוגעות לקניין רוחני, לאלו המקובלות בעולם המפותח.

חברות רבות, וכן ממציאים ואנשי סטארט- אפ, מכירים בחשיבותו הרבה של תחום זה. בחברות היי-טק למשל, המרכיב העיקרי הקובע את ערך השוק שלהן, הוא נכסי הקניין הרוחני המצויים ברשותן. כתוצאה מכך, חברות אלו מציבות לעצמן כמטרה מוצהרת, להגדיל ולשמר את נכסי הקניין הרוחני שלהן בעיקר בתחומי הפטנטים והמדגמים. לצד זאת, בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים רבים ותכופים בטכנולוגיות בתחום המחשוב, הסלולאר, החומרה והתוכנה, כך שטכנולוגיה הנחשבת חדשנית הופכת למיושנת לאחר מספר מועט של שנים, ולחברות העוסקות בתחומים אלו יש "חלון זמן" קצר לביצוע מקסום של ההשקעה הרבה שנעשתה בהליך המו"פ של טכנולוגיות אלו. ההשקעה ברישומו של קניין רוחני כרוכה בעלויות כספיות בלתי מבוטלות, אולם המונופולין המתקבל לאחר מתן הפטנט, במקרים רבים "מחזיר" השקעה זו ואף מוסיף עליו.

בעייתיות הפטנטים בטכנולוגיות מתחלפות

המגע הראשוני של יזמים, ממציאים, חברות ותאגידים- בבואם להגן משפטית על המצאותיהם, מתבצע מול רשות הפטנטים המקומית, שהיא הגוף הממלכתי המופקד על רישומם של פטנטים מדגמים וסימני מסחר. במדינת ישראל למשל, התבצעה בשנים האחרונות רפורמה מקיפה, במטרה להגביר את היעילות והתפוקה בכל הנוגע למשך זמן הבחינה של בקשות לפטנטים. כתוצאה מכך, זמן ההמתנה לבחינה ראשונה התקצר והוא עומד, לאחר הרפורמה, על ממוצע של 32.5 חדשים, שהיא עדיין תקופה משמעותית לכל הדעות, אם כי נעשים מאמצים מתמשכים לקצר אותה.

בכל הנוגע להגשות של בקשות פטנטים לגבי טכנולוגיות המשתנות במהירות, מוצא עצמו היזם במעין "מלכוד 22". מחד, על מנת לשמור על המצאתו, וכן למנוע מאחרים להשתמש בה, חייב היזם ובעל הטכנולוגיה להגיש בקשה לפטנט. מאידך, זמן ההמתנה הארוך לבחינה ברשות הפטנטים, גורם לכך שלאחר שהפטנט מאושר לרישום, הוא נהפך ללא רלוונטי מבחינה טכנולוגית ולכן לחסר ערך.

אז מה בכל זאת ניתן לעשות?

 למרות שבעיה זו ידועה ומוכרת היטב, לא ניתן לה פתרון מלא בחקיקה. ביום 12/01/2013 נכנס לתוקפו תיקון מס' 10 לחוק הפטנטים. אחד מהשינויים שבוצעו בחוק, עוסק בהוספת סעיף 19א, ובו מעוגנות העילות העיקריות להגשת בקשה לבחינה על אתר (זירוז הבחינה ברשות הפטנטים). בסעיף זה מצויה רשימה (לא סגורה) של עילות לבקשה לזירוז הבחינה. טענה כי טכנולוגיה פלונית תהפוך למיושנת בזמן קצר, אינה מהווה עילה מובהקת לזירוז הבחינה, אולם ניתן לנסות לבקש את זירוז הבחינה מסיבות אחרות. כך למשל, במידה ובעל האמצאה חושש כי מתחרה מבצע הפרה של אמצאתו, ובאמתחתו ראיות לכאורה לביצוע ההפרה, יוכל בעל ההמצאה להגיש בקשה לזירוז הבחינה מטעם זה. בנוסף, בהודעת רשות הפטנטים מתחילת שנת 2011 נאמר, כי הרשות תקבל בקשות לבחינה על אתר שינומקו בכך שבכוונת המבקש להסתמך על בקשת פטנט ישראלית לצורך דין קדימה בטריטוריות אחרות. במידה ובעל ההמצאה חפץ בהגשת הבקשה במדינות אחרות, הוא יוכל להגיש בקשה לזירוז הבחינה, אף מטעם זה. יצוין, כי בהגשת בקשה לזירוז מסיבה זו ישנם יתרונות רבים, מעבר לקיצור משמעותי בזמן הבחינה, ובין היתר, קבלת  דו"ח בחינה מקיף תוך זמן קצר, הנותן אינדיקציה לגבי טיב המצאתו, דבר שיאפשר לבעל ההמצאה לשקול צעדיו בצורה טובה יותר בטרם הגשת הבקשה במדינות אחרות.

לסיכום

במידה והנך בעל המצאה טכנולוגית, וקיים חשש כי לאחר שיאושר הפטנט, לא תהיה כל רלוונטיות להמצאה, מומלץ במקרים מסוימים לבקש את זירוז הבחינה, תוקף הפטנט רלוונטי מאד במקרים אלו. בצורה זו, ניתן יהיה לקבל החלטות מושכלות בנוגע להשקעה עתידית בקניין הרוחני, על ידי קבלת אינדיקציה טובה יותר לעניין טיב ההמצאה ולמקסם את הרווח הגלום בה.