הגנת זכויות יוצרים לפורמט טלוויזיוני – הכנסת נדרשת לחקיקה

לאחרונה פורסם בעיתונות כי חברת אנדמול העולמית, בעלת הזכויות בפורמט "האח הגדול", שלחה מכתב התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים לחברת "קשת" הישראלית, בטענה כי תוכנית הריאלטי החדשה שיצרה "2025", מכילה אלמנטים המועתקים מ"האח הגדול" ועל כן מפרה זכויות יוצרים.

האם אנדמול אכן צודקת בטענתה שפורמט טלוויזיוני הוא מושא להגנת זכויות יוצרים? מתברר שהתשובה לשאלה זו אינה חד-משמעית, אך במסגרת מאמר זה ננסה לפחות לעשות סדר בנושא.

בפסק דין תקדימי של בית המשפט המחוזי בת"א (סער ברודסקי נ' אברהם ארמוזה) נידונה לראשונה ובהרחבה שאלת הגנת זכות יוצרים על פורמט טלוויזיוני.

עניין זה נגע לסכסוך על רקע שעשועון טלוויזיוני בשם Upgrade ("המשדרגים") שנוצר על בסיס פורמט ישראלי, שזכה להצלחה רבה ומשווק ברחבי העולם.

במסגרת פסק הדין נבחנה השאלה האם פורמט טלוויזיוני עונה להגדרת חוק זכות יוצרים של "יצירה" בת-הגנה.

לשם כך, בית המשפט נדרש להבחין האם פורמט טלוויזיוני שונה מרעיון, שכן רעיון אינו בר-הגנה, בניגוד לביטוי הרעיון, שיכול להיות מוגן אם אותו הביטוי עומד בדרישות החוק.

בבואו להחליט בסוגיה זו, ביהמ"ש פנה למשפט משווה והסיק, כי הגישה המקובלת היא שפורמט של תוכנית טלוויזיה הוא בבסיסו רעיון שאינו מוגן בזכויות יוצרים, כי ניתן לבטא את אותו הרעיון במגוון דרכים.

עם זאת, יש להבחין בין "רעיון אמורפי", או "סקיצות ראשוניות", המהוות התחלה של תהליך ליצירת אותו פורמט, לבין מצב בו הרעיון התגבש לכדי פורמט מוחשי ומקורי, הכולל אלמנטים ייחודיים אשר התגבשו לצורת ביטוי של הרעיון.

במקרה זה יתכן שאותו פורמט יהיה בר-הגנה ויחשב כ"יצירה" כהגדרת החוק.

במקרים נוספים שנגעו לטענות דומות, למשל בתוכניות ריאלטי שעסקו בהורדת משקל, נדחו תביעות כנגד רשת NBC בגין הפרת זכויות יוצרים כאשר באותם המקרים נאמר, כי קיימות תוכניות דומות בשוק ולכן זהו רעיון גנרי במהותו, שלא זוכה להגנה.

לעומת זאת, ובאופן רלוונטי לענייננו, דווקא הפורמט הייחודי של תוכנית "האח הגדול" זכה בעבר להכרה ככזה הזכאי להגנת דיני זכויות היוצרים.

בברזיל לדוגמא, הכירו בפורמט כזכאי להגנה כאשר שם נמצא דמיון בינו לבין תוכנית ריאלטי אחרת.

לאחר פס"ד ברודסקי השאלה הובאה שוב בפני בית המשפט והפעם בנוגע לפורמט של תוכנית רדיו (קול ברמה בע"מ נ' רדיו קול חי משדרים באמונה בע"מ).

בפרשה זו נטען, כי בהתאם לפס"ד ברודסקי, פורמט אכן יכול לקבל את הגנת זכות היוצרים, אך במידה שהרעיונות והכללים יושמו באופן שונה בתוכנית אחרת (למשל בבחירת סוג המתמודדים, סגנון ההנחיה, שיטת ההכרעה וכיוצ"ב), זוהי אינה הפרה של זכות היוצרים שכן מדובר בביטוי שונה של הרעיון.

עוד צוין, כי ההגנה המוענקת לפורמטים (טלוויזיוניים או רדיופוניים) הינה הגנה דקה ביותר, מאחר שהפורמט תלוי ברובו על רעיונות והם, כאמור, אינם ברי-הגנה.

חשוב להבין אפוא כי הגנה על פורמט טלוויזיוני הינה מאתגרת עבור היוצר, מאחר שמדובר בהגנה מצומצמת יחסית, אותה ניתן לעקוף בעזרת ביצוע שינויים קלים באלמנטים של הפורמט, שטבעי שייעשו בפורמט חדשני בכל מקרה.

לסיכום ניתן לומר, כי לאור התפתחות ושכלול תעשיית הפורמטים הטלוויזיוניים, חלה התפתחות גם בפסיקה וקיימת נכונות להכיר בזכות יוצרים בפורמט טלוויזיוני, ובלבד שיוכח כי אין המדובר ברעיון בלבד, אלא ברעיון שקיבל ביטוי מוחשי ומיוחד דיו, ההופך את הפורמט ליצירה בת-הגנה. עם זאת, רצוי שהמחוקק יתייחס לעניין זה באופן ספציפי, במסגרת חוק זכויות יוצרים, כדי לא להשאיר את המצב המשפטי אמורפי או נותן לחסדי הפסיקה בלבד.

לקריאה נוספת אודות זכויות יוצרים לחצו על הקישור