זכויות יוצרים בעידן הנוכחי – מה צריך לדעת

מהי זכות יוצרים? 

זכות יוצרים היא זכות בענף הקניין הרוחני. זכות היוצרים מגנה על הביטוי המקורי בעולם האמנות.

אילו סוגי יצירות מוגנות בזכויות יוצרים?

1) יצירות ספרותיות, למשל: ספר, שיר, מאמר, פוסט, בלוג, הרצאה, תוכנת מחשב, מפות, שרטוטי עבודה;

2) יצירות אומנותיות, למשל: צילום, ציור, איור, פסל, מבנה (ארכיטקטורה);

3) יצירות דרמטיות, למשל: תוכניות טלוויזיה, סרט, מחזה, מחול (כוריאוגרפיה);

4) יצירות מוזיקליות, למשל: לחן;

5) הקלטה –אין הכוונה למלים וללחן, כי אם להקלטה שבאמצעותה טובעים את הצלילים לנצח, באופן שניתן להפיק מהם תקליטים, קלטות, תקליטורים (דיסקים) וכל אמצעי אחר שיהיה ידוע בעתיד לאחסון ואחזור של מוזיקה. 

מדוע יש זכות יוצרים בהקלטות המוזיקליות ולא רק במלים ובלחנים?

כשם שחיבור מילים לשיר (או של לחן למילים) מצריך עמל וכישורים יצירתיים, כך קיים אלמנט השקעתי-יצירתי בביצוע הקלטה, פעולה המחייבת מקצועיות, מיומנות והשקעה קריאטיבית. מטרת ההכרה בזכות היוצרים גם בפעולת
ההקלטה היא לתמרץ את חברות התקליטים הנוטלות על עצמן את מלאכת ההקלטה היקרה והמורכבת. 

מחפשים עורך דין קניין רוחני? מחפשים צוות מקצועי בתחום? היכנסו וצרו איתנו קשר עכשיו >>>

מהי יצירה מקורית? 

יצירה שהמקור שלה ביוצר (שהיוצר יצר אותה בכוחות עצמו) ולא הועתקה מאחר. בנוסף, קיימת בחוק דרישה מינימאלית של השקעה אישית ויצירתיות ביצירה.  

מהן זכויות יוצרים מוסריות?

בנוסף לזכות יוצרים, קיימות ליוצר זכויות מוסריות. 

1. הזכות למנוע את סילוף היצירה באופן שפוגע ביוצר.
2. הזכות לייחוס (קרדיט) בהיקף ובמידה הראוי לפי נסיבות המקרה. 

הזכויות המוסריות יישארו תמיד בידי היוצר, גם במקרה שזכויות היוצרים עברו לבעלים אחר שאינו היוצר. יחד עם זאת, היוצר יכול לוותר על הזכויות המוסריות. 

מה אינו מוגן בזכויות יוצרים? 

זכות יוצרים לעולם לא תחול על אלה: רעיון, תהליך ושיטת ביצוע, מושג מתמטי, עובדה או נתון, חדשות היום.

איך מקבלים זכויות יוצרים? 

זכות היוצרים נוצרת ליוצר היצירה מיד עם היווצרותה וקיבועה של היצירה. כלומר, אין זה מספיק לחשוב על היצירה אלא יש לתת לה ביטוי פיזי, לקבע אותה, בדמות ספר, ציור, מלל וכו'. בישראל אין חובה על פי חוק לרשום את היצירה (או לעשות דבר אחר) כדי לזכות בזכות יוצרים על היצירה. למעשה, בישראל אין מרשם של זכויות יוצרים (להבדיל מפטנטים, סימני מסחר ומדגמים). 

לפיכך, אנו ממליצים לבעל זכות היוצרים לסמן את יצירתו בסמל © (לצד שם בעל זכויות היוצרים ותאריך היצירה), המסמל לעולם כי היצירה מוגנת בזכויות יוצרים, וכן לכלול, היכן שמתאפשר, פסקת שמירת זכויות יוצרים המבהירה מה אסור לעשות ביצירה (למשל לשכפל, למסחר וכו'). במקרים המתאימים, כדאי לשקול את רישום זכות היוצרים בחו"ל (בארה"ב למשל), לשם הערך הראייתי של קיום הזכות ובמיוחד כאשר היצירה אמורה להיות מופצת בשוק האמריקאי והבינ"ל.

מי בעל זכות היוצרים ביצירה? 

החוק קובע כללים לגבי הבעלות בזכויות היוצרים ביצירה, לפיהם  היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה, וכי המפיק של תקליט הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בתקליט. 

לכללים אלה קיימים מספר חריגים. להלן מספר דוגמאות:

• מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה (אלא אם כן הוסכם ביניהם אחרת);
• יצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר;
• ביצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין;
• מדינת ישראל היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או שהוזמנה על ידה או על ידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה.
  
  

מהי תקופת זכות היוצרים ביצירה?

זכות יוצרים ביצירה (לגבי מרבית סוגי היצירות) תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו. זכות יוצרים ביצירה משותפת (שיצרו אותה מספר יוצרים יחדיו) היא למשך חייו של היוצר האחרון שנותר בחיים (מבין היוצרים במשותף של היצירה), ועוד 70 שנים לאחר מותו. 

זכות היוצרים בתקליט הוא למשך 70 שנה מיום יצירתו של התקליט, ואם התקליט פורסם בתוך שנתיים ממועד היצירה – לתקופה של שבעים שנה ממועד פרסום התקליט.

בחלוף פרק הזמן הקבוע בחוק, זכות היוצרים פוקעת והיצירה עוברת לנחלת הכלל, באופן שכל אחד רשאי לעשות בה שימוש מבלי להיזקק לרישיון או לרשות בעל זכות היוצרים.

מהן הזכויות הבלעדיות השמורות לבעל זכות היוצרים?   

זכות היוצרים מעניקה ליוצר (או בעל זכות היוצרים לפי המקרה) את הזכות למנוע מאחרים לעשות אחת מהפעולות שייחודו בחוק לבעל זכות היוצרים ללא רשותו, למשל: העתקה ושיכפול בכל אמצעי המדיה, פרסום, השכרה, שידור, העמדת היצירה לרשות הציבור, ביצוע פומבי, יצירת אדפטציות, יצירות נגזרות וכו'.

האם יצירות שפורסמו באתרי אינטרנט הן נחלת הכלל וניתן להשתמש בהן בחופשיות?

התשובה בקצרה: לא!
הסבר: כל דיני זכויות יוצרים חלים גם על יצירות המפורסמות באינטרנט, לרבות ביוטיוב, ברשתות חברתיות כגון פייסבוק, אינסטגרם וכו'. לפיכך, יצירות שמפורסמות באינטרנט אינן נחלת הכלל, ואין להשתמש בהן ללא רשות מבעל זכויות היוצרים.  

חשוב לציין כי כל אדם שיעשה שימוש ביצירה (תמונה, טקסט, לחן, הקלטה, קליפ וכו') שפורסמה באתר אינטרנט ללא רשות בעל זכות היוצרים מסתכן בתביעת הפרה של זכות יוצרים וייתכן גם של הזכות המוסרית. 

בנושא זה חשוב לציין בנוסף, כי שימוש ביצירות המופיעות באתרי האינטרנט השונים כפוף (בנוסף לדיני זכויות יוצרים) גם לדינים נוספים, כגון דיני הגנת הפרטיות, לשון הרע, דיני עוולות מסחריות וכן לתנאי השימוש של אתרי האינטרנט השונים. 

ממי יש לבקש רשות שימוש ביצירה? 

כל פעולה ביצירה שנעשתה ברשות בעל זכות היוצרים, לא תחשב כפעולה המפרה זכות יוצרים.  

רשות לעצם השימוש ביצירה יש לקבל מבעל זכות היוצרים, ואם השימוש ביצירה כרוך בשינוי היצירה הפוגע בכבוד מחבר היצירה, יש לקבל רשות שימוש גם ממחבר היצירה (היוצר), ויש להקפיד על קבלת אישור כאמור בכתב.

זכויות יוצרים ב-YouTube

מספר נקודות שחשוב להכיר בשימוש בפלטפורמה זו: 

• אין להעלות סרטון ל-YouTube הכולל יצירה המוגנת בזכויות יוצרים (טקסט, מוזיקה, קליפ, תמונה וכדומה), ללא קבלת הרשאה מראש מבעל זכות היוצרים. רק בעלי זכויות היוצרים מחליטים אם וכיצד הם רוצים להשתמש במוזיקה שלהם ב- YouTube. 
• יש לקבל הרשאה לשימוש בזכויות בכל רכיבי הסרטון. פלטפורמת ה-YouTube אינה יכול להעניק לכם רשות זו, ועליכם לפנות לבעל זכויות היוצרים באופן ישיר, ולדון עימו בתנאי הרישיון (התמורה, הגבלות על אופן השימוש ביצירה וכו').
• YouTube גם אינה יכול לתת רישיון שימוש ביצירות של צדדים שלישיים שכבר עלו לאתר YouTube, שכן הבעלות בזכויות לא מועברות ל- YouTubeרק בשל העובדה שנעשה בה שימוש במסגרת הפלטפורמה.  
• אם ברצונכם לעשות שימוש בהקלטה של שיר לצורך סרטון, אך לא מצאתם את בעל זכות היוצרים או שהוא לא נתן רשות שימוש ביצירתו, אזי ההמלצה היא לשלב מוזיקה חלופית מספריית האודיו של YouTube  (בקישור https://www.youtube.com/audiolibrary/). שם ניתן למצוא מוזיקה שאפשר להשתמש בה ללא תמורה. במקרה כזה, הסרטון שלכם יישאר ב-YouTube , אך עשוי לכלול פרסומות. ההכנסות מהפרסומות ישולמו לבעלי זכויות היוצרים במוזיקה. 
• אם בעל זכויות יוצרים אחד או יותר אינו מתיר להשתמש במוזיקה שלו ב- YouTube, ואתה בכל זאת עשית שימוש במוזיקה בסרטון שלך, ללא רשות,  הסרטון עשוי להיות מושתק (Mute) או לגמרי לא זמין ב- YouTube.
• בנוסף, ייתכן מצב שבו בעל זכויות יוצרים אחד או יותר הגביל את המדינות בהן הוא נתן רשות לעשות שימוש במוסיקה שלו. לפיכך, אם אתה משתמש במוזיקה זו, ייתכן מצב שבו הסרטון יהיה חסום ולא ניתן יהיה לראותו במדינה בה המוסיקה חסומה ב- YouTube.
• חשוב לזכור, שגם בסרטון ב- YouTube יש לתת קרדיט ליוצרים של כל היצירות הכלולות בסרטון.
• אם יצירה שלכם (למשל סרטון, תמונה, מוזיקה, קליפ, טקסט) המוגנת בזכות יוצרים הועלתה כחלק מסרטון ל- YouTube, באפשרותכם לשלוח ל- YouTube בקשה להסיר את הסרטון. בנוסף, תוכלו לבדוק האם עומדת בפניכם האפשרות להגיש תביעת הפרת זכויות יוצרים לבית המשפט.

זכויות יוצרים ברשתות החברתיות (כדוגמת פייסבוק, אינסטגרם, סאנפצ'אט, טיק טוק ועוד) 

הרשתות החברתיות הן פלטפורמה שאינה שונה מכל פלטפורמה אחרת, ודיני זכויות יוצרים חלים גם עליהן.

בנוסף, ברוב המוחלט של הרשתות החברתיות קיימים תנאי שימוש הקובעים כי למשתמשים אסור לפרסם תוכן המפר זכויות יוצרים של גורם אחר. 

המשמעות היא שיש להקפיד שלא לעשות שימוש ביצירות של צדדים שלישיים ללא רשותם, ובכך להפר את זכויות היוצרים שלהם ולהיות חשופים לתביעות (שעלולות לתבוע הן צווי מניעה והן סכומי פיצויים גבוהים). 

האם גם פוסט קצר יכול להיחשב כיצירה מוגנת בזכויות יוצרים? 

כן. אפילו פוסט קצר, אם הוא מקורי ויצירתי ועומד בדרישות חוק זכויות יוצרים, עשוי להיחשב כיצירה מוגנת בזכות יוצרים.

האם פרסום תמונות ברשת חברתית מאפשר להשתמש בהן בחופשיות?

לא!
העובדה שתמונות הועלו לרשת חברתית, אינה הופכת אותן לנחלת הכלל ואין פירוש הדבר שבעל זכות היוצרים נתן רישיון שימוש כללי וללא תנאי באותן תמונות.

ברוב הרשתות החברתיות, תנאי השימוש אינם כוללים מתן רישיון שימוש כללי ביצירות המועלות לרשת החברתית, אם כי "רק" רישיון שימוש מוגבל לרשת החברתית עצמה באותן יצירות.

בנוסף, חשוב לזכור – הפסיקה בישראל טרם הכירה במתן רישיון כללי לשימוש ביצירה או ויתור על זכויות יוצרים כאשר מדובר בשימוש מסחרי, אך ורק בשל העלאת היצירה לאינטרנט.

הדרך הטובה ביותר לצמצם את הסיכון, שתוכן שאנו מפרסים ברשת החברתית אינו מפר את חוק זכות יוצרים הוא לפרסם רק תוכן מקורי שלנו (למשל תמונה שצילמנו, פוסט שכתבנו וכו'). לחילופין, ניתן להשתמש בתוכן של צדדים שלישיים אם התקבלה רשות לעשות כן, או אם מדובר בשימוש הוגן או שימוש שנכנס תחת חריגים אחרים בחוק זכות יוצרים. 

מהי הפרת זכויות יוצרים? 

כל מי שיבצע ביצירה פעולה מן הפעולות שפורטו בחוק )מי שמעתיק, משכפל, מבצע בפומבי, משדר וכו', או מי שמאשר לאחרים לבצע את פעולת ההפרה) ללא רשותו של בעל זכות היוצרים, הרי שהוא יפר בכך את זכותו, אלא אם הפעולה מותרת מכוח אחת מהוראות החוק (למשל שימוש הוגן).

כדאי לשים לב שהפרה של זכות יוצרים יכולה להתבצע גם אם לא נעשה שימוש במלוא היצירה, אלא רק בחלק ממנה (אם יקבע שמדובר בחלק מהותי של היצירה, וחשוב לציין כי "מהותי" אינו בהכרח מתייחס לחלק היחסי בו נעשה שימוש אלא גם לחלק איכותי המזוהה עם היצירה).

סוגי מפרים

בנוסף להפרה ראשית וישירה של זכות יוצרים (Primary infringement), הדין מכיר גם בהפרה עקיפה של זכויות יוצרים (Secondary infringement) (למשל מכירת/הפצת עותקים של דיסקים מזויפים ומפרים).

החוק מכיר גם בהפרה תורמת של זכויות יוצרים – למשל במצב שבו אדם יתיר לאחר לעשות ביצירה פעולה אסורה שכן היא מוגנת בזכות יוצרים, ואז ייחשב גם הוא כמפר זכות יוצרים, ממש כאילו עשה את הפעולה המפרה בעצמו (לדוגמא בעלי אולמות ותיאטרונים המרשים לאחרים – לצורכי רווח – להשמיע הקלטות ללא רשות מבעל הזכות).

ההבדל: אצל Primary infringer, אין חובה להוכיח כי ידע שהמעשה שלו מפר זכות יוצרים לצורך הצלחה בתביעת הפרה, ואילו אצל ה- Secondary infringers צריך להראות כי הוא ידע שהוא מפר זכויות יוצרים לצורך הצלחה בתביעה, מה שהופך את הוכחת התביעה למורכבת יותר.

תוצאת ההפרה

חשוב לציין כי מי שמפר זכות יוצרים של אחר, גם אם לא ידע שהוא מפר זכות כזו וגם אם ההפרה נעשתה בתום לב, הרי שהוא ייחשב כמפר לכל דבר ועניין (ייתכן שתהיה לכך השפעה על סכום הפיצוי אך לא על עצם הקביעה כי מדובר בהפרה של זכות יוצרים).  

הפרתה של זכות יוצרים אינה תלויה גם בשאלה האם נגרם לבעל היצירה נזק, אם לאו. כלומר, גם אם לבעל היצירה לא נגרם נזק כלשהו מהעתקת היצירה, עדיין הפעולה תחשב כפעולה שמפרה את זכות היוצרים של בעל הזכות וככל הנראה תזכה את בעל הזכות בפיצוי כספי מסוים.

חוק זכות יוצרים קובע כי ניתן להעניק פיצוי לא הוכחת נזק עד לגובה של 100,000 ₪ בגין הפרת זכות יוצרים. במידה והתובע יצליח להוכיח כי נזקו הוא גדול מסכום זה אז הפיצוי יהא בהתאם.

חריגים 

כל האמור לעיל כפוף לחריגים הקבועים בחוק זכות יוצרים, אשר נותנים רשות (היתר) לעשות שימושים שונים ומצומצמים מאוד ביצירות, אף ללא רשות בעל זכויות יוצרים (כגון שימוש אגבי, שימוש ביצירות יתומות, הקלטת גרסת כיסוי ועוד). 

החריג החשוב ביותר הוא השימוש ההוגן. 

ניתן לעשות שימוש הוגן ביצירה, ללא קבלת רשות מבעל זכויות היוצרים, אם השימוש ביצירה הוא למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.

לצורך בחינת הוגנות השימוש ביצירה יישקלו, בין השאר (מדובר ברשימה פתוחה), כל אלה: (1)   מטרת השימוש ואופיו; (2)   אופי היצירה שבה נעשה השימוש; (3)   היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; (4)   השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה. 

חשוב גם לזכור כי אי מתן קרדיט ליוצר שולל את הוגנות השימוש, ולפיכך גם כאשר נעשה שימוש ביצירה ללא רשות בעל זכות היוצרים מכוח החריג של שימוש הוגן – הרי  שחלה החובה על המשתמש לתת קרדיט ליוצר, אחרת הוא חשוף לתביעת הפרה.

הפרה בתום לב – האם זו טענה טובה בתביעה אזרחית? 

כפי שהוסבר לעיל, החוק לא פוטר מפר זכויות יוצרים מאחריות במקרה של הפרת זכות היוצרים בתום לב.

הוכחת תום לב יכולה לפטור או להפחית את שיעור הפיצויים שייפסקו (אך לא מונעת למשל הוצאת צו מניעה למניעת המשך ההפרה של זכות היוצרים).    

מהם הסעדים הניתנים בתביעה אזרחית בגין הפרת זכויות יוצרים? 

שימושים אסורים ביצירות, והפרת זכויות יוצרים מקימים עילה לתביעה אזרחית ולעיתים גם להגשת כתב אישום פלילי. הפרת זכות יוצרים מזכה את בעל זכות היוצרים במגוון של סעדים:

1. צו מניעה (זמני או קבוע) ;
2. פיצויים – על נזק ממשי והשבת רווח שהגיע לידי המפר או ללא הוכחת נזק (פיצוי סטטוטורי) בשיעור של עד 100,000 ₪ בגין כל הפרה; בקביעת סכום הפיצויים ישקול בית המשפט שיקולים שונים, ביניהם חומרת ההפרה, משך ההפרה, תום הלב של המפר ועוד.  
3. מתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי ההפרה; 
4. העברת העותקים המפרים לידי בעל זכות היוצרים או השמדתם של העותקים המפרים; 
5.  עשיית פעולה בנכסים ששימושם העיקרי היה לייצורם של העותקים המפרים, שמטרתה למנוע את המשך ההפרה של זכות היוצרים.

דרכים להימנע מהפרה של זכויות יוצרים 

1) לקבל רשות (ורצוי בכתב) מבעל זכויות היוצרים לשימוש ביצירה. 

2) לעשות שימוש ברעיון שבבסיס היצירה מבלי לעשות שימוש ביצירה עצמה. כלומר להעניק לרעיון שבבסיס היצירה ביטוי חדש, מקורי ועצמאי לחלוטין, לדוגמה: לעשות שימוש בעובדות מתוך הכתבה מבלי להשתמש בטקסט עצמו, אלא כתיבה של טקסט חדש ומקורי. 

3) תמיד לתת קרדיט ליוצר היצירה.

4) לעשות שימוש הוגן ביצירה – כפי שפורט לעיל. 

ניתן לקרוא על הנושא גם בעמוד עורכי דין זכויות יוצרים