הגנת זכויות יוצרים וסימני מסחר על מותגים מסחריים

 כיום יותר מאשר בעבר האינטרנט מאפשר גישה נוחה, מהירה וזולה שמקשרת לא פעם בין יצרן מפר זכויות ובין יבואן פוטנציאלי המעוניין להחדיר לשוק המקומי מוצרים הנחזים או המחקים מותגים מצליחים המוגנים בזכויות יוצרים ו/או בסימני מסחר.

תופעת זיופי המותגים המסחריים בישראל הולכת וצוברת תאוצה ומאיימת על המגזר העסקי. אמנם מינהל המכס ברשות המיסים נאבק בהברחות סחורות מזויפות, במסגרת פעילותו באכיפת דיני היבוא לישראל, אך קצרה ידו מלטפל בכל היקף התופעה.

הפצת המוצרים המזויפים והניסיונות לייבא ארצה סחורות המפרות זכויות קניין הרוחני פוגעים באסטרטגיית קניין הרוחני והן בבעלי הזכויות הקניינית באותם המוצרים והן בכלכלת ישראל, המפסידה הכנסות ותשלום מס אמת.

יתרה מזאת, הנפגעים העיקריים הם ציבור הצרכנים, הרוכשים ממיטב כספם מוצרים מזויפים אשר עלולים לפגוע בהם ובבריאותם.

אילו מוצרים יכולים להיות מוצרים מזויפים?

הרשימה ארוכה וכוללת אופנה, פרפומריה, מוצרים רוקחים, מדבקות, נעליים, משקאות חריפים, צעצועים וכיו"ב.

האכיפה כנגד מפרים

בהתאם לסעיפים 200א בפקודת המכס [נוסח חדש], וסעיף 65 בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, יחידות המכס בנמלים ובמעברים מוסמכות לעכב סחורה החשודה כסחורה המפרה סימני מסחר או זכויות יוצרים למשך של שלושה ימים.

בהתאם לנהלי המכס, יחידת התפיסות במכס רשאית לפעול בהתאם לאחת משתי הדרכים הידועות בכינוין "נוהל קצר" ו"נוהל ארוך".

עפ"י הנוהל הקצר המופעל עפ"י רוב במקרים בהם הסחורה שנתפסה היא בכמות קטנה או, שעלות השמדת הסחורה היא זניחה, יחידת התפיסות פונה לבעל הזכות או לב"כ בדרישה שיספק בתוך שלושה ימי עסקים (הניתנים לארכה של שלושה ימי עסקים נוספים), חוות דעת המבוססת על צילומי הסחורה או על דוגמיות, שהסחורה שנתפסה היא אכן סחורה מפרה.

רשויות המכס ישמידו את הסחורה ללא הוצאות נוספות, אם בעל הזכות יספק את חוות הדעת האמורה, וכן כתב התחייבות ושיפוי להצטרף כנתבע אם היבואן יתבע את רשויות המכס ויימצא בהחלטה שיפוטית שהסחורה לא הפרה זכויות בדין.

במקרה שבחר המכס להפעיל את הנוהל הארוך, ידרש בעל הזכות להמציא בתוך שלושה ימי עסקים ערבות בנקאית בשווי שיקבע המכס ובתוך עשרה ימים להגיש תביעה לבית המשפט המוסמך כנגד היבואן המפר. עפ"י הפרקטיקה הנוהגת במכס, כנגד הפקדת הערבות המכס ייתן את פרטי היבואן לבעל הזכות לצורך ניהול מו"מ במטרה לייתר את הצורך בהגשת תובענה. הסכם בין היבואן לבין בעל הזכות דורש את אישור אגף המכס במשרד האוצר.

רוצים שירות מקצועי משפטי בקניין רוחני? היכנסו וצרו איתנו קשר עכשיו >>>

הקשיים באכיפת זכויות יוצרים כנגד יבואנים מפרים

על אף מאמצי יחידות התפיסה בנמלים ובמעברים היבשתיים לישראל למנוע ייבוא מוצרים מפרים לישראל, פעמים רבות נמנעים בעלי הזכויות מלפעול כנגד המפר בשל קשיי האכיפה והגבייה כנגד המפרים בישראל. התוצאה היא שהיבואן מקבל לידיו את הסחורה המפרה ויכול לסחור בה ללא מגבלה או עונש.

מציאות זו בה החוטא יוצא נשכר מתאפשרת, בין היתר, בשל כך שסחורות מפרות רבות מיובאות על-ידי יבואנים תושבי יהודה ושומרון אשר אינם מורתעים מניהול הליכים כנגדם בישראל, וכן בשל הקושי להוציא לפועל פסקי דין כנגד חייבים.

יש לזכור שכאשר נתפסת סחורה מזויפת בהיקף גדול, בעל הזכות נדרש להפקיד ערבות בנקאית שעשויה להיות בשווי של עשרות אלפי שקלים, זאת רק כדי לקבל את פרטי היבואן המפר. רק לאחר שקיבל את הפרטים והוא כבר מושקע בהליך, הוא יכול לכלכל את צעדיו באשר לכדאיות הפשרה אל מול הגשת התביעה.

עובדה זו, מנוצלת בידי יבואנים מפרים רבים. לא פעם יבואן מפר מעריך שעלות האחסנה וההשמדה של סחורה מסוימות, תהא גבוהה בהשוואה להוצאות המשפטיות ולפיצוי הכספי שצפוי לקבל בעל הזכות אם יחליט להגיש כנגדו תביעה.

לכן, היבואן ימנע מלנהל מו"מ עם בעל הזכות, במטרה לגרום לבעל הזכות להתפשר ולשלם בעצמו עבור ההשמדה האחסנה. התוצאה היא שבעל הזכות שהשקיע בפיתוח מותג ומוניטין וברישום סימני מסחר בישראל נאלץ לשלם שוב והרבה כדי לממש את זכותו להגן על זכויותיו.

על מנת לשפר את האכיפה מומלץ לנקוט בכמה שינויים:

1) לתקן את החוק כך שיבואנים שנתפסו כיבואנים של סחורות מפרות יידרשו להפקיד ערבות בנקאית במכס כתנאי ליבוא סחורה בעתיד. ערבות זו תחולט במידה וייבאו סחורות מזויפות בעתיד.

2) להגביר את האכיפה האזרחית והפלילית כנגד יבואנים של סחורות מזויפות גם לאחר שאלה נכנסו לישראל. על משטרת ישראל ומשרד הכלכלה להקצות לכך תקנים שיאפשרו זיהוי של סחורות מזויפות.

3) יש להעלות את רף הענישה והפיצויים הנפסקים בבתי המשפט כנגד יבואנים מפרים.