תיקון לחוק זכות היוצרים האירופאי

סוף עידן השיתוף או תחילתו של עידן השיתוף ברווח?

בעת האחרונה, הפרלמנט האירופאי אישר תיקון חקיקה הנוגעת  לזכויות יוצרים ברשת האינטרנט. במצב החדש, יוצר, שזכות היוצרים שלו הופרה באינטרנט, יוכל לתבוע את אתר האינטרנט או הרשת החברתית על פרסום היצירה המפרה, יחד עם מפיץ היצירה.

בנוסף, היוצרים יזכו לקבל תמלוגים במקרים בהם משותפת יצירתם ברשת בשלל מקרים.

שינוי חקיקתי זה עורר מחלוקת רבה ברחבי אירופה, לצד חשש מכל הכיוונים.

היוצרים חוששים מכך שחברות האינטרנט ימנעו מלשתף תכנים מוגנים, זאת לצד חששן של חברות האינטרנט מיכולתן לעמוד בדרישות החוק, דבר אשר מוביל לחוסר וודאות משפטית ומעלה את השאלה האם עידן השיתוף עלול להגיע אל סופו.

האם חששות אלה מוצדקים? ננסה לענות על כך במסגרת מאמר זה.

מטרת התיקון לחוק

לשפר את יכולתם של יוצרים לקבל תגמול פרופורציונאלי לשימוש ביצירותיהם. בעזרת תיקון זה, התקווה היא שיוצרים, כותבים ומפרסמי חדשות יהיו בעמדת מיקוח טובה יותר מול ענקיות האינטרנט, וכך הרווחים יתחלקו בצורה הוגנת יותר.

האמצעי

להפוך את מפעילי פלטפורמות האינטרנט לאחראיים באופן ישיר לתוכן אשר עולה אליהן, וכן מתן אפשרות אוטומטית למפרסמי החדשות לבצע משא ומתן עבור העיתונאים העובדים עבורם, בכל הנוגע לשימוש ביצירותיהם.

ומה לגבי חופש הביטוי?

במהלך זה נלקחה בחשבון החשיבות העצומה של חופש הביטוי במרחב האינטרנטי. למשל, ניתן עדיין לבצע שיתוף של קטע קצר (snippet) מתוך ידיעה (לדוגמא, בחדשות המתפרסמות בגוגל או בשיתוף בפייסבוק) – זאת בהנחה שאכן מדובר בקטע קצר ולא ביצירה המלאה.

העלאת יצירה מוגנת כציטוט, ביקורת, קריקטורות, פרודיה או כפסטיש (טכניקה אמנותית שמחקה באופן קליל סגנון או עלילה של ספר אחר) – כעת מוגנות יותר מבעבר. כך, ממים וגיפים (שהינו דבר שכיח ומבדר במרחב האינטרנטי) עדיין ניתנים ליצירה ושיתוף.

בנוסף, מתאפשר שימוש שאינו מסחרי ביצירה מוגנת ללא תשלום – במקרה בו אין כתובת לפנייה להסדרת רישיון ומטרת השימוש היא שמירה על מורשת תרבותית.

מי פחות יושפע מהמהלך?

סטראט-אפים יזכו להקלות מסוימות ביישום החוק. אנציקלופדיות כגון ויקיפדיה, שאינה נחשבת לשימוש מסחרי, ופלטפורמות של קוד פתוח (open source) מוחרגות מהחוק.

מה ישתנה במצב הקיים?

כיום, חברות האינטרנט בעלות תמריצים מועטים (אם בכלל) לחתום על הסכמי רישיון הוגנים, מאחר שהן לא נחשבות לאחראיות להפרות של זכויות יוצרים בתוכן שמעלים המשתמשים שלהן. כעת, הן רק נדרשות להסיר תוכן מפר כשבעל הזכות דורש כן.

במצב זה אמנם התוכן מוסר, אך בעל הזכות לא תמיד יקבל תגמול ראוי על השימוש ביצירה או פיצוי על הפרת זכותו.

כאשר הופכים את חברות האינטרנט לאחראיות להפרות שנעשות באתריהן – גדל הסיכוי לתמרץ אותן לחתום על הסכמי רישיון הוגנים כדי להימנע מתביעות.

לסיכום

התהליך לשינוי החקיקה המדוברת החל עוד בשנת 2016, וכעת, לאחר שאושר, המדינות החברות צריכות לאשר את החלטת הפרלמנט האירופאי בשבועות הקרובים. אם המדינות החברות יאשרו את החוק – יהיו להן כשנתיים להטמיע אותו.

עולה כי מטרת היוזמה היא ראויה, והיא לאזן בין הרווחים שמרוויחות חברות האינטרנט הגדולות משימושים ביצירות – לבין התמורה שמקבלים היוצרים ולהכין את המרחב האינטרנטי לשנים הבאות.

בנוסף, נראה כי נלקח בחשבון הצורך האקוטי לשמור על האינטרנט כמרחב ראוי לחופש הביטוי ולא להגבילו באופן שיכול ליצור הפרות תמימות בהיסח הדעת.

כך כאמור, גיפים, ממים וקטעים קצרים קיבלו הגנה חזקה יותר מבעבר, שינוי השואף לקדם את חופש הביטוי של משתמשי האינטרנט. מנגד, לא ברור האם שינוי זה מספיק על מנת לשמור על האינטרנט כמרחב בטוח ושיתופי.

הגופים שיושפעו באופן המשמעותי והישיר ביותר מהמהלך הזה הן ענקיות האינטרנט ובין היתר – יוטיוב, פייסבוק וגוגל.

רק הזמן יגיד האם מהלך זה יוביל לאיזון ראוי או שאולי יוביל לצינון שיתוף יצירות מתוך חשש להפרות, או לשמירת המונופול של ענקיות האינטרנט בשוק בהן הן פועלות, שכן אולי רק הן יהיו מסוגלות להתמודד עם ההשלכות הכלכליות העצומות של החקיקה החדשה.