צלם אסור, צלם מותר- חלק ב

במאמר הקודם למדנו מהי זכות יוצרים וזכות מוסרית, וכן מהם השימושים המותרים ביצירות מוגנות. במאמר זה אנו נלמד כיצד נוצרת זכות היוצרים, כיצד ניתן לדעת למי היא שייכת, וכן מה ניתן לעשות במקרה של טענת הפרה, בין אם אתם בצד המופר ובין אם בצד המפר.

האם אני צריך לרשום את זכות היוצרים?

להבדיל מזכויות קניין רוחני אחרות, כגון פטנט, סימן מסחר או מדגם, זכות היוצרים אינה טעונת רישום אלא קמה ליוצר מעת קיבוע היצירה. המשמעות היא שמהרגע שהיוצר מעניק ביטוי לרעיונו ומקבע אותו באופן פיזי (צילום תמונה, כתיבת ספר וכו'), קמה לו זכות יוצרים ביצירה. בישראל, בניגוד לארה"ב למשל, אין מנגנון רישום מוסדר, אך ישנם מקרים בהם מומלץ לבצע רישום של הזכויות (וניתן לעשות זאת במשרד זכויות היוצרים האמריקאי) וזאת מטעמים ראייתיים והרתעתיים (וכן אם מתעורר הצורך להגיש תביעת הפרה בארה"ב).

של מי היצירה הזו בכלל?

שאלה זו יכולה לעלות במספר סיטואציות, כאשר אנו נתמקד בשתיים עיקריות:

יצירה מוזמנת

קיימת נטייה לחשוב כי אם שילמנו עבור יצירה אנחנו הופכים לבעלי כלל הזכויות בה, אך אין הדבר נכון תמיד. החוק קובע כי "ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע." כלומר, אם הזמנו מצלם עבודת צילום הרי שהוא, היוצר, נשאר בעל זכות היוצרים. חריג לכלל זה הוא המקרה בו מדובר בדיוקן או באירוע משפחתי/פרטי. במקרה כזה הבעלים הראשון של היוצרים הוא המזמין (אלא אם הוסכם אחרת) וזאת מטעמי פרטיות. חריג נוסף הוא כאשר מדובר ביצירה שנוצרה בידי עובד. במקרה כזה המעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודה ובמהלכה אלא אם הוסכם אחרת.

סעיפים אלה המתייחסים ליצירה מוזמנת ויצירה שנוצרה בידי עובד עלולים לבלבל ואף סותרים את דרישת החוק הקבועה בס' 37(ג) לפיה "חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב." כלומר, חוק זכות יוצרים קובע כי ניתן להעביר זכות יוצרים רק בכתב . דרישה זו סותרת את האמור בסעיף הנוגע ליצירה מוזמנת "אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע".

המסקנה הנובעת מכך היא שעל מנת להימנע מסיטואציות משפטיות לא ברורות, רצוי לפעול בהתאם לדרישת החוק הכללית ולבצע העברת זכויות מראש ובכתב. כך אמרה של מעביד או לקוח בסגנון "אין שום בעיה, זכות היוצרים היא שלך" אינה מספיקה, ויש לדרוש זאת בכתב בכל פעם, או לחילופין לקבע זאת בהסכם בכתב.

יצירה משותפת

יצירה משותפת כשמה כן היא- יצירה אשר נוצרה על ידי מספר יוצרים, כאשר לא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם ביצירה. במקרה כזה זכות היוצרים תהא למשך חייו של היוצר האחרון שנותר בחיים, מבין היוצרים במשותף של היצירה, וכן שבעים שנים לאחר מותו. דוגמא ליצירה משותפת היא למשל שיר אשר נכתב על ידי שני אנשים, כאשר אין זה הכרחי כי שני היוצרים יתרמו ביחס זהה או דומה ליצירת היצירה. בעולם הצילום סיטואציה זו יכולה להיווצר כאשר יותר מאדם אחד תורם ליצירת הצילום, כמו למשל במקרה בו עוזר הצלם הוא זה שלוחץ על כפתור המצלמה. לכן חשוב מאוד ליוצר (במקרה זה הצלם) להסדיר בכתב את יחסיו ואת עניין זכויות היוצרים עם כל הגורמים איתם הוא מתקשר, לרבות האנשים אשר עוזרים לו, בין אם בתשלום ובין אם לאו, ליצור את התוצאה הסופית.

מתי לא מדובר ביצירה משותפת?

כאשר ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהיוצרים. דוגמה טובה לכך היא היצירה הקולנועית, אשר נוצרת לרוב על ידי מספר בעלי מקצוע יחד, כגון: תסריטאי, מפיק, במאי, עורך, מלחין וכו'. במקרה כזה כל יוצר הוא בעל זכות יוצרים בחלקו ביצירה (התסריטאי בתסריט, המלחין בפסקול שיצר וכו'), אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם (למשל מול חברת ההפקות, או בין היוצרים עצמם).

הפרו את זכות היוצרים שלך- מה באפשרותך לעשות?

כצעד ראשון, מומלץ לנסות ולהגיע להסכמות מחוץ לכתלי בית המשפט. ההליך המשפטי יכול להיערך זמן רב וכן טומן בחובו הוצאות לא מבוטלות, ביניהן שכר טרחה לעו"ד (אשר גדל ככל שההליך נמשך, אלא אם הוסכם על מחיר קבוע מראש), אגרות בית משפט וכמובן זמן יקר אשר מושקע בדיונים, נסיעות ופגישות עם עו"ד.

כמובן שמומלץ להתייעץ עם עו"ד, אשר בקיא בתחום זכויות יוצרים, וזאת על מנת להבין אם בכלל קיימת עילת תביעה. במידה וכן, ברוב המקרים הצעד הראשון יהיה שליחת מכתב התראה לצד השני המפרט את עילותיכם ואת דרישותיכם טרם הפנייה לערכאות. לעיתים הצד השני בוחר להתעלם ממכתב התראה, ואז נותרת בידכם הברירה האם לפנות להליך משפטי. במקרים אחרים מכתב ההתראה מהווה את נקודת הפתיחה למו"מ אשר מטרתו לסיים את הסכסוך. בנוסף, ובהתאם לנסיבות העניין, במקרים מסוימים ניתן לפנות לביהמ"ש בבקשה למתן צו מניעה זמני/קבוע על מנת למנוע נזקים נוספים.

הגשת קובלנה פלילית

מעבר להליך האזרחי, קיים הליך נוסף אשר מהווה "כלי לחימה" במפרים והוא הקובלנה הפלילית. קובלנה פלילית היא אישום פלילי אשר מוגש על ידי אדם פרטי, וזאת להבדיל מאישום פלילי רגיל בו המאשימה היא המדינה. בעוד שמטרתה של התובענה האזרחית היא קבלת סעד לתובע, מטרת הקובלנה הפלילית היא להביא להענשתו של הנאשם, ולכן מדובר במסלולים מקבילים ולא חופפים. חוק זכות יוצרים מאפשר הגשת קובלנה פלילית בגין מספר עבירות: מכירה, החזקה השכרה והפצה של עותקים מפרים. במידה ומדובר בייבוא וייצור של עותקים מפרים, הרי שמדובר בעבירות מסוג "פשע" ולכן האישום אינו יכול להיות מוגש על ידי אדם פרטי אלא על ידי הפרקליטות.

עיכוב טובין במכס

מדובר על הליך מנהלי לפיו בעל זכות יוצרים אשר זכותו הופרה, או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי לבקש ממנהל המכס את עיכוב שחרור הטובין המפרים לכאורה, כל עוד לא מדובר על עותקים מפרים שיובאו לשימוש עצמי. כמובן שלפני נקיטת צעדים אלו, מומלץ להתייעץ עם עו"ד.

קיבלתם מכתב התראה הטוען כי הפרתם זכות יוצרים – מה הצעד הבא?

ראשית, אם ניתן לתקן את שנעשה (בהנחה כי נעשתה הפרה), כמו למשל להסיר תמונה מפרה מאתר אינטרנט, יש לעשות זאת בהקדם. פעולה זו אינה מתקנת את ההפרה עצמה, אולם היא עוזרת לצמצם את הנזק העתידי. מעבר לכך, יש לפנות לייעוץ אצל עו"ד אשר מתמחה בתחום, ואשר יוכל לסייע לכם בגיבוש האסטרטגיה המשפטית. גם במידה ואינכם מאמינים כי הפרתם זכות יוצרים או אינכם בטוחים בכך, מומלץ מאוד לפנות לייעוץ משפטי, וזאת על מנת להימנע מהליכים משפטיים מיותרים ו/או להתכונן כהלכה להליכים השונים. זכרו כי ייעוץ משפטי טוב וניהול נכון של מו"מ יכולים למנוע את הכניסה להליכים משפטיים ארוכים ומתישים ובמקרים רבים אף מיותרים.