על המותר והאסור בתעשיית המוזיקה

התקדמות הטכנולוגיה ובעיקר אתרי שיתוף הקבצים והשימוש בענן ממשיכים לאתגר את תעשיית המוסיקה והסרטים ואת המודלים הכלכליים על-פיהם תעשיות אלה מתנהלות.

זכות יוצרים קיימת ביצירות מוסיקליות וביצירות קולנועיות. בדומה לתוכנות, עיקר ההפרות נעשות כיום און-ליין, ולכן עיקר מאמצי האכיפה שנעשו, הופנו לא רק כלפי המפר הישיר (מי שיצר את העותק המפר), אלא גם כלפי מי שמנגיש את העותק המפר לציבור קרי ספקיות אינטרנט ומתווכי רשת שונים.

בשני תיקים עקרוניים, שהתנהלו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, נתקבלו בשנת 2015 פסיקות סותרות לכאורה. לכן אי-הבהירות השוררת ביחס ליכולת לפעול כנגד ספקי אינטרנט ומתווכי רשת המאפשרים גישה לאתרים מפרים או לחומר מפר, צפויה להמשך עד שמחוקק יפעל להסדרת הענין.

בקשה לצווים חוסמים כנגד ספקיות אינטרנט

בפסק-דין חשוב של השופט הבכיר (בדימוס) גדעון גינת, נקבע סעד כנגד צדדים שלישיים, ספקיות האינטרנט בישראל, שהורה להן לחסום את הגישה לאתר unidown שהיווה פלטפורמה להמרת תכני מוזיקה מאתר YouTube לקבצי MP3 להורדה.

בית המשפט קבע, שהחלטה לתת סעד כנגד צדדים שלישיים עולה בקנה אחד עם החלטות דומות שנתקבלו באנגליה, ושאין מניעה להוציא צו חוסם כנגד ספקיות האינטרנט גם אם הדבר לא הוסדר בחוק. ארגון זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט) וחברות הפקה ושידור שונות, ניסו למנף את ההחלטה שקיבל בית המשפט המחוזי בענין פרפורי לעיל, ולהביא לחסימת האתר פופקורן טיים, המספק שירות פופולארי לצפיה בסרטים ובתוכניות המוגנות בזכויות יוצרים.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט אלטוביה מגן) דחה בהליך ביניים את בקשת בעלי הזכויות לצווים כנגד ספקיות האינטרנט. בית המשפט קבע שחרף ההחלטה שניתנה בענין פרפורי, אין ההחלטה כובלת את בית המשפט כתקדים. לעומת זאת, בית המשפט יישם כתקדים החלטה קודמת של בית המשפט העליון בה נקבע שאין להוציא צווים כנגד צדדים שלישיים מקום שאין לנפגע עילה ישירה כנגד אותו צד שלישי. בקשת רשות ערעור של בעלי הזכויות לבית המשפט העליון נדחתה.

משמעות הדברים היא שקיימת אי-בהירות רבה באשר ליכולת לפעול כנגד מי שנחשבות ל"מונע הנזק הזול". זהו מצב בלתי נסבל בו בעלות הזכות ביצירה קולנועית או מוסיקלית למעשה מופקרות מבלי יכולת לממש את זכויותיהן ביצירה.

לטעמנו, טיפול נכון בסוגיה זו מצריך מצד אחד אימוץ כללים דומים לנהוג באירופה ובארה"ב באשר לאפשרות להוציא צווים חוסמים כנגד ספקיות אינטרנט שכשלו בהסרת תוכן מפר בהתאם לנוהל הודעה והסרה. 

מצד שני, יש לאפשר מנגנונים שימנעו ניצול לרעה של הזכות באמצעות הסדרת סייגים לזכות כמו "חריג השימוש פרטי" (private use exception). פטור השימוש הפרטי שנקבע בדרקטיבה האירופית, מאפשר למשתמש בעותק חוקי של תוכן מוגן להעתיק, או להמיר, תוכן שנרכש כדין לפורמטים אחרים, מבלי שהדבר ייחשב להפרה, וכל עוד זה נעשה לשימושו הפרטי. לדוגמא, המרה של שיר מתקליטור שנרכש כדין לקובץ MP3, או פורמט מוזיקלי אחר שניתן לשמיעה במכשיר הנייד. פטור לשימוש פרטי יהווה איזון ראוי בין הצורך להגן על בעלת הזכות מפני הפרה מסחרית המונית של תוכן מוגן, לבין זכות הציבור לגשת לתוכן.