עיכוב סחורות במכס עקב הפרת סימן מסחר

בכול הליך של ייבוא סחורות לארץ, אחד השלבים המהותיים ביותר הינו שחרור הסחורות מהמכס. הסיבה לכך היא שלמכס סמכויות רבות וחשובות, וביניהן הסמכות לתפוס טובין (סחורה) חשודים ולהחרימם (סעיף 200א לפקודת המכס).

אחת הסיבות העיקריות לתפיסת טובין במכס הינה חשש להפרת זכות קניין רוחני, כאשר בחלק ניכר מהמקרים מדובר בהפרת סימן מסחר הרשום בישראל.

הליך התפיסה הינו כלי אכיפה יעיל ונוקשה, בעל לוחות זמנים קצרים, ולכן חשוב לשני הצדדים (בעל הטובין המעוכבים ובעל הסימן שלכאורה מופר) להכיר הליך זה.

במאמר זה אנו נסקור את הליך התפיסה, ההליכים השונים וכן הצעדים שיש לנקוט על מנת להגן על זכויותיכם, בין אם אתם בעלי הסימן ובין אם אתם בעלי הטובין- היבואנים.

תפיסת טובין במכס

בסמכות המכס לעכב טובין החשודים כמפרים את זכויותיו של בעל סימן מסחר ולבצע פעולות אכיפה במכס, במקרים בהם התקבלה תלונה מבעל הסימן בעניין זה וגם במקרים בהם לא התקבלה תלונה, אך קיים חשד מצד פקידי המכס, שמדובר בטובין המפרים את סימן המסחר.

כאשר הופרו לכאורה זכויות בקניין הרוחני של בעל סימן המסחר, המכס אינו בעל הכלים לקבוע האם מדובר בסחורה מזויפת, ולכן הוא פונה לבעל הזכות על מנת שיבחון את המוצרים שנתפסו ויקבע אם אכן מדובר בהפרה/זיוף.

הליך קצר והליך ארוך – זמני עיכוב סחורה במכס

קיימים שני סוגי הליכים לטיפול בטובין מעוכבים – הליך "קצר" והליך "ארוך". בחירתו של המכס בהליך "קצר" או "ארוך" היא החלטה עצמאית שאינה ניתנת לערעור, אך מושתת לרוב על מחיר הטובין, עלות אחסנתם, עלות ההשמדה של הטובין ורמת הסיכון בעיכובם, שנובעת מבדיקת הטובין על ידי פקידי המכס.

הליך קצר

במסגרת הליך "קצר" יפנו פקידי המכס אל בעל הסימן בכתב ויודיע לו על עיכוב הטובין, לתקופה של עד 3 ימי עבודה ממועד ההודעה. תקופה זו ניתנת להארכה ל-3 ימי עבודה נוספים, מטעמים מיוחדים , למשל מתן ארכה לצורך בחינה מדוקדקת יותר של תמונות הטובין/דוגמאות של הטובין על ידי בעל הסימן. להודעה זו יצורפו תמונות של הטובין האמורים, על מנת לאפשר לבעל הסימן לבחון האם הטובין מפרים את סימן המסחר שבבעלותו. כמו כן, על פי בקשת בעל הסימן, יסופקו לו דוגמאות של הטובין המפרים לבחינה מעמיקה יותר.

בתקופת העיכוב, ולאחר בחינת התמונות ו/או דוגמאות של הטובין, במידה ובעל הסימן סבור כי הטובין מפרים את סימן המסחר שלו, עליו להמציא לפקידי המכס חוות דעת מפורטת ומנומקת לפיה הטובין אכן מפרים את הסימן.

היות והיבואן רשאי לעיין בחוות הדעת, מומלץ שלא לפרט בחוות הדעת מאפיינים מזהים מיוחדים (ככל שניתן, ועל מנת שלא לספק מידע מועיל לזייפנים), אלא להמציא למכס חוות דעת קצרה, המפרטת את הטענות הכלליות לפיהן הטובין מפרים את סימן המסחר, כמו למשל העובדה כי הטובין המעוכבים לא נכללים בקו המוצרים של בעל הסימן, או שהעיצוב של טובין אלה שונה מזה של הטובין המיוצרים על ידי בעל הסימן.

בנוסף, על בעל הסימן להמציא התחייבות לפקידי המכס לפיה הוא יצטרף כצד נתבע, לצד אגף המכס, במידה ותוגש תביעה להשבת הטובין המפרים על ידי היבואן, וכן כתב התחייבות לשיפוי אגף המכס בגין כול סכום או הוצאה הקשורים לעיכוב הטובין או לפיצוי היבואן על כל נזק שיגרם לו כתוצאה מעיכוב הטובין, באם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק. לאחר הגשת מסמכים אלו למכס, הטובין יושמדו על ידי אגף המכס, אך שם היבואן לא ייחשף בפני בעל הסימן. יודגש, כי במידה ומסמכים אלו לא יומצאו למכס בתקופת העיכוב, הרי שהטובין ישוחררו ליבואן. לחילופין, במידה ובעל הסימן מעוניין בחשיפתו של שם היבואן, עומדת בפניו האפשרות לנקוט בהליך "ארוך" כאמור להלן.

הליך ארוך

במסגרת הליך "ארוך", יפנו פקידי המכס אל בעל הסימן בכתב ויודיעו לו על עיכוב הטובין, לתקופה של עד 3 ימי עבודה ממועד ההודעה. תקופה זו ניתנת להארכה ל-3 ימי עבודה נוספים, מטעמים מיוחדים. להודעה זו יצורפו תמונות של הטובין האמורים, על מנת לאפשר לבעל הסימן לבחון האם הטובין מפרים את סימן המסחר שבבעלותו. כמו כן, על פי בקשת בעל הסימן, יסופקו לו דוגמאות של הטובין המפרים.

בתקופת העיכוב, על בעל הסימן להמציא למכס הודעה כי בכוונתו להגיש תביעה כנגד היבואן (וזאת, תוך 10 ימי עבודה ממועד ההודעה) וכן לצרף להודעה זו ערבות בנקאית . גובה הערבות הבנקאית נקבע על ידי המכס ומטרתה לכסות כול הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כול נזק הקשור לעיכוב של המכס ו/או היבואן.

לאחר הפקדת הערבות, יודיע המכס לבעל הזכות על זהותו של היבואן ובתקופת העיכוב, לרוב ינהל בעל הזכות משא ומתן עם היבואן על מנת להגיע עימו להסכם פשרה במטרה להימנע מהגשת תביעה.

הסכם הפשרה הינו מסמך משפטי מחייב, אשר במסגרתו היבואן יידרש למספר פעולות כגון השמדת הטובין, התחייבות להימנע מייבוא מוצרים מפרים ועוד. הסכם פשרה זה חייב להיות מאושר על ידי המחלקה המשפטית של המכס עובר לחתימתו. הערבות הבנקאית תוחזר לבעל הזכות בסמוך לאחר אישורו של המכס את ההסכם וחתימתו על ידי הצדדים.

כמו כן, במידה והצדדים לא חתמו על הסכם פשרה תוך התקופה שנקבעה, על בעל הסימן להגיש תביעה לבית המשפט המוסמך. למרות שלא ניתן לעשות שימוש במסמכים שהועברו בין הצדדים במהלך המו"מ במסגרת ההליך המשפטי, הרי שמדובר בהליך שעשוי להיות ארוך, לגרור הוצאות רבות לצדדים, ובסופו יינתן פסק דין כנגד אחד הצדדים.

במקרה והצדדים לא חתמו על הסכם פשרה ולא הוגשה תביעה על ידי בעל הסימן תוך התקופה שנקבעה, ישוחררו הטובין על ידי המכס, אם כי המכס רשאי להאריך את התקופה להגשת התביעה מטעמים מיוחדים שנרשמו.

על פניו, נראה כי הליך "ארוך" עשוי להיות יקר יותר לבעל הסימן, אך במקרים רבים הליך זה מביא לתוצאות טובות יותר לבעל הסימן, אשר מקבל פרטים על היבואן ועל הספק שמכר לו את הטובין המפרים. עם זאת, במקרים מסוימים בהם מתגלה לבעל הסימן כי היבואן ממוקם ביש"ע (יהודה ושומרון וחבל עזה), יהיה זה סביר להניח כי בעל הסימן ייתקל בקשיים נוספים, למשל מבחינת אכיפתו של ההסכם, לאור המעמד המשפטי במיוחד של שטחים אלו. במקרים כאלו חשוב לנהל את המשא ומתן באופן אשר יוביל לתוצאות אפקטיביות ככל שניתן.

לסיכום, הליך עיכוב הסחורות במכס הינו הליך מאוזן יחסית, השואף להגן על זכויות הצדדים, קרי בעל הסימן והיבואן/בעל הטובין, אולם קיימת חשיבות רבה לאופן ניהול ההליך והמשא ומתן עצמו, וכמובן לעמידה בלוחות הזמנים הקבועים. כמו כן, נציין כי הליווי המשפטי בהליך זה הוא בעל חשיבות רבה, הן לבעל הסימן והן לבעל הטובין, אשר רוצים להגן על זכויותיהם.