מדוע מומלץ לרשום סימן מסחר

מטרתו של סימן מסחר היא ליצור זהות בין הסימן לבין מוצרים שאדם/חברה מייצר/ת או סוחר/ת בהם. דוגמאות לסימני מסחר שכל אדם מכיר הן: COCA COLA, INTEL, BMW, PRADA  וכדומה.

כאשר צרכן נוהג לרכוש מוצר עקב איכותו או מכל סיבה אחרת, די שהוא יזהה את סימן המסחר המוטבע על המוצר או על אריזתו כדי שהוא יקשר בין הסימן לבין המוצר המוכר לו ושאותו הוא רוצה לרכוש. אין לו צורך לבדוק מעבר לכך האם המוצר האמור הוא אותו המוצר שהוא רכש בעבר.

האם סימן מסחר חייב להיות רשום? התשובה היא: לא. אך האם רצוי ומומלץ לרשום סימן מסחר בפנקס סימני המסחר? התשובה היא: חד משמעית כן.

לסימן מסחר רשום יתרונות חשובים לעומת סימן מסחר לא רשום:

יתרון ראייתי

  בהליך הפרה של סימן מסחר לא רשום, על בעל הסימן להוכיח שהסימן רכש מוניטין. כלומר, שציבור הצרכנים מזהה את הסימן עם התובע ומוצריו. הוכחת מוניטין אינה דבר פשוט והיא דורשת גם הוצאה כספית לא מבוטלת (כגון עריכת סקר צרכנים ועוד).

לעומת זאת, בתביעה בגין הפרת סימן מסחר רשום, די שהתובע יבסס את תביעתו על סימן מסחר רשום, ואין הוא חייב להוכיח שסימנו רכש מוניטין.

רישום של סימן בינלאומי

  ישראל הצטרפה להסכם בינלאומי בשם פרוטוקול מדריד ביום 1.9.2010. החל מתאריך זה, אדם (ובכלל זה ישות משפטית אחרת כגון חברה) שהוא אזרח או תושב של מדינת ישראל, או שיש לו מפעל או עסק פעיל בישראל, רשאי להגיש בקשה בינלאומית לרישום סימן מסחר, אשר מוזילה באופן משמעותי את הוצאות הרישום. אדם, כאמור, יכול להגיש בקשה בינלאומית רק על בסיס סימן רשום או בקשה לרישום סימן שיש לו בישראל עבור אותו הסימן. הבקשה הבינלאומית יכולה לייעד מדינות החברות באמנה, ביניהן המדינות החשובות הבאות: ארה"ב, האיחוד האירופאי, יפן, סין, אוסטרליה ועוד.

תפיסות של מוצרים מזוייפים במכס

זיופים של מוצרים מקוריים היא בעיה קשה אשר מטרידה בעלי מותגים רבים. כדי לטפל בבעיה זו, פקודת המכס תוקנה באופן המאפשר לרשויות המכס לעכב מוצרים הנחשדים כמפרי זכויות של סימני מסחר. הליך זה אפקטיבי ביותר ובמקרים רבים הסחורה המזויפת מושמדת ללא כל צורך בנקיטת הליכים משפטיים, דבר אשר חוסך עלויות משפטיות רבות עבור בעל הסימן.

בפועל, כאשר המכס תופס מוצרים הנחשדים כמפרי סימני מסחר, הוא בודק באתר האינטרנט של לשכת סימני המסחר מיהו בעל הסימן ומי נציגו. בהתאם לכך, המכס שולח את הודעותיו לנציגים של בעלי הסימנים כפי שהם רשומים בפנקס סימני המסחר. במידה וסימן המסחר אינו רשום בפנקס סימני המסחר, המכס אינו יודע למי להודיע על תפיסת המשלוח החשוד כמפר ולפיכך המשלוח משוחרר.

סימן מסחר מוכר היטב

ישנם סימני מסחר בעלי מוניטין בינלאומי החורג מעבר לטריטוריה ספציפית. הסימנים המוזכרים ברשימה זו לעיל מהווים דוגמא לסימנים מוכרים היטב. גם סימן מסחר ישראלי יכול ויוכר כסימן מסחר מוכר היטב. ואולם, היקף ההגנה שמעניק סימן מסחר מוכר היטב שאינו רשום, מצומצם לעומת היקף ההגנה שמעניק סימן מסחר מוכר היטב שהוא רשום בפנקס סימני המסחר. כך, בעוד שסימן מסחר מוכר היטב שאינו רשום מקנה הגנה לגבי מוצרים שלגביהם הוא מוכר בישראל או לגבי מוצרים מאותו הגדר; סימן מסחר מוכר היטב הרשום בישראל מקנה הגנה גם לגבי מוצרים שאינם מאותו הגדר. 

לאור כל זאת, ובמיוחד בעידן של היום, בו זיוף מותגים הוא תופעה שכיחה ורחבת היקף, אין ספק כי רישום סימן המסחר מספק לבעליו הגנה אפקטיבית, הן מבחינת האכיפה והן מבחינת הרתעת מפרים פוטנציאלים.