האם ניתן לעשות שימוש מסחרי במידע המופיע בלוחות מקוונים באתרים כגון: יד 2, WinWin ,AllJobs ,JobMaster ואתרים נוספים?

לוחות מודעות מקוונים זוכים לחשיפה אדירה של גולשים. מידי יום אלפי גולשים מבקרים באתרים כמו "יד 2"; WinWin ; AllJobs ; Loveme ; JobMaster וכיו"ב ? מרבית הצרכנים המחפשים רכב, דירה, עבודה או שידוך, יחפשו את המוצר/השירות/האדם המבוקש באינטרנט, ולא כמו בעבר בעיתונים המודפסים אשר הפכו להיות מקור מידע משני בלבד.

בשל הפופולריות של אתרי המכירות, עולה השאלה האם מותר לעשות שימוש מסחרי במידע המופיע במודעות שבאתר?

במאמר קצר זה ננסה להסביר בקצרה מה מותר ומה אסור על-פי הדין:

שימוש מסחרי במודעות המופיעות באתר

לדוגמה – האם מתווך דירות יכול לפנות לכל מי שמפרסם דירה להשכרה באתר "יד 2" ולהציע לו את שירותיו?

לכאורה, המידע שבלוח "יד 2" הוא מידע גלוי ואם הפניה למפרסם המודעה נעשית בהתאם ל"חוק הספאם", הרי שאין בדין איסור על פניה שיווקית שכזו. אבל, מה בדבר המערכת ההסכמית (החוזית) שבין אותו מתווך דירות, הגולש באתר "יד 2", לבין מפעילי האתר?

בתקנון יד 2 נקבע:

"הגלישה והשימוש באתר כפופה להסכמתך המקדמית לתנאי השימוש כפי שיפורטו בתקנון זה. … השימוש המילה "שימוש" על הטיותיה השונות תכלול את הפעולות הבאות: ביקור באתר ו/או גלישה באתר ו/או רישום באתר ו/או כל שימוש אחר באתר."

בהמשך התקנון מסכים הגולש להצהרה הבאה:

"הינך מצהיר ומתחייב שלא לאסוף נתונים מהאתר בכל צורה שהיא (למעט על דרך של צפייה רגילה במודעות ככל משתמש סביר) לרבות בכל אמצעי טכנולוגי ו/או אלקטרוני ו/או ממוחשב ו/או באמצעות תוכנות אוטומטיות (ובכלל זאת רובוטים, spiders, scrapers וכיו"ב). כל שימוש אחר, לרבות פניה למפרסם המודעה שלא על מנת להתעניין ברכישת/שכירת הנכס/המוצר/השירות שפורסם, יהווה משום שימוש בניגוד לתנאי תקנון השימוש, על כל המשתמע מכך , והחברה שומרת לעצמה הזכות לתבוע בגינו פיצוי מתאים. "

מכאן, שלכאורה, מהרגע שנכנס המתווך לאתר "יד 2" הוא קיבל על עצמו את כללי תקנון האתר. אם המתווך פנה למפרסמי המודעות לשם קידום שירותיו הוא לכאורה, הפר את התקנון. אך האם אכן מדובר בהפרת הסכם?

עפ"י דין, הסכם אינטרנטי, או הסכם מקוון, הוא חוזה מחייב לכל דבר וענין. עם זאת, בתי המשפט ערים לכך שבמקרים מסוימים הגולש כלל לא נחשף לתוכן ההסכם. במקרים שבהם לא ברור אם הגולש ראה את ההסכם או היה מודע לתוכנו, ייתכן וכלל לא נכרת הסכם בין הצדדים. זהו מצב שכיח למדי כשגולש מבקר בלוח מודעות מקוון והוא אינו נדרש בכלל לאשר את תקנון ההסכם. גם אם הגולש הופנה לתקנון האתר, לא ברור אם קרא את תוכנו.

שני סוגים שונים של הסכם

בפסיקה ובספרות יש הבחנה בין שני מצבים:

א. הסכמי Clickwrap: הסכם בו המשתמש מתבקש לאשר את הסכמתו להסכם שהוצג בפניו.

ב. הסכמי Browsewrap: הסכם המופיע באתר אך המשתמש לא נדרש לאשר את הסכמתו לתנאי ההסכם.

לאחרונה, הביעה כבוד השופטת רות רונן, מבית המשפט לעניינים כלכליים בתל-אביב, את העמדה שבית המשפט יטה לאכוף על משתמשים הסכמי Clickwrap בהם גמירת הדעת של המשתמש, קרי כוונתו להתקשר מתוך רצון חופשי ולאחר שיקול דעת, ביחס לתנאי השימוש באתר, היא גבוהה יותר [תא (ת"א) 1963-05-11].

חשבו פעמיים לפני השימוש במידע

המסקנה מהאמור לעיל, היא שבטרם שנעשה שימוש במידע המופיע בלוח מודעות מקוון, מומלץ לתת את הדעת לאופי השימוש באתר, לסוג ההסכם הנוהג באתר ולאופי הפניה למפרסם המודעה.

טרם השימוש במידע המופיע בלוחות פרסום מקוונים, אנו ממליצים להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום, כדי להימנע מטענות הפרה מצד מפעילי האתר.