פרסום לשון הרע באתרי אינטרנט ובמנועי חיפוש

לאחרונה ניתנה בבית המשפט העליון החלטה בעניין חיוב בעל אתר וגוגל בפיצויים לעו"ד שנפגע מפרסום לשון הרע באתר אינטרנט ובגוגל.

סיפור המעשה

התובע הינו עו"ד שייצג את לשכת עורכי הדין בהליך משמעתי נגד עורך דין אחר, שהורשע בדין. כעבור זמן נודע לתובע לתדהמתו שחיפוש שמו ב"גוגל" מעלה בתוצאה הראשונה קישור לאתר אינטרנט בשם "דיון פומבי" שבו פורסם פסק הדין בהליך המשמעתי. בתמצית הקישור בגוגל המפנה לאתר האינטרנט נכתב שהתובע עצמו הוא שהורשע באותו פסק דין משמעתי שבו הוא פעל כמייצג הלשכה. עוה"ד פנה לאתר האינטרנט ולגוגל בדרישה להסרת הפרסום המסולף. משדרישתו לא נענתה הגיש עוה"ד תביעה משפטית כנגד חברת גוגל וכנגד האתר.

על מנת להשלים את התמונה העובדתית, יש לציין שהפרסום המסולף היה כלול רק בתמצית הקישור בתוצאות החיפוש בגוגל, בעוד שכניסה לאתר באמצעות הקישור האמור הובילה לפסק הדין במלואו, ללא כל סילוף. עוד יצוין כי האתר מצדו התנער מאחריות לפרסום הקישור השגוי, ואילו גוגל מצידה טענה שאין האחריות לפרסום תמצית הקישור בתוצאות החיפוש חלה עליה, מפני שהיא מוכתבת מקוד המוגדר ע"י האתר.

התביעה התגלגלה בשלוש ערכאות – שלום, מחוזי ועליון.

בית משפט השלום

בימ"ש השלום קיבל את תביעת הדיבה נגד האתר, אך דחה את התביעה נגד "גוגל", וקבע כי אין לחייב את גוגל להסיר תוצאות חיפוש כל אימת שהיא נדרשת לכך ללא צו שיפוטי.

בית משפט המחוזי

לבית המשפט המחוזי הוגשו שני ערעורים. הערעור של בעל האתר נדחה לאחר שביהמ"ש קיבל את עמדת ביהמ"ש השלום, אך ערעורו של התובע נגד חברת גוגל התקבל.

פסיקת בית המשפט המחוזי התבססה על כך שבמקרה זה לא היה יכול להיות לחברת גוגל כל ספק שהצגת הלינק בתוצאות הינה מסולפת וכוללת לשון הרע.

ביהמ"ש המחוזי קבע שאין לצפות מכל גולש שיפתח את פסק הדין ויתעמק בו, ודי בתוצאות החיפוש על פניהן כדי לבסס לשון הרע. חברת גוגל לא תוכל להסתתר מאחורי הפרסום באתר ואי קיומו של צו שיפוטי, ומשנדרשה להסירו מוטלת עליה חובה להסירו, גם בהעדר צו שיפוטי.

בית משפט העליון

גוגל השלימה עם פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי ולכן החלטת בית המשפט המחוזי בעניינה לא נידונה בעליון ,לעומת זאת בעל האתר הגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון, בקשת רשות הערעור התקבלה ולכן בית המשפט העליון דן בערעורו של בעל אתר האינטרנט.

בית המשפט העליון הכיר במורכבות הסוגיה של לשון הרע באינטרנט ככלל, ובמקרה זה בפרט, וקבע כי על בסיס העובדה שבידי בעל האתר לבטל את הפרסום השגוי בגוגל באופן טכני ופשוט ע"י שינוי קוד הפרסום:

"אין כל ספק כי מעשיו או מחדליו של בעל האתר אינם מוצדקים ועולים, בכל מקרה, כדי התרשלות (למצער, סירובו להסיר את הפרסום המעוול לאחר שהתבקש לעשות כן.)"

סיכום ומסקנות

מי שרואה עצמו נפגע מפרסום לשון הרע באתר אינטרנט או בגוגל- טוב יעשה אם יפנה למפרסם בדרישת "הודעה והסרה" מנומקת ומבוססת הכוללת אסמכתאות משכנעות להיות הפרסום מסולף.

במקרים שאין ספק שהפרסום מסולף – יהא על האתר ועל גוגל להיעתר לדרישת "ההודעה והסרה" ולהסיר את הפרסום המעוול. בעלי אתרים שלא ישנו את הפרסום השגוי עם הדרישה לא יוכלו להסתתר מאחורי ענקית החיפוש גוגל.

במקרים שבהם פרסום לשון הרע אינו חד משמעי ונקי מספק, מומלץ לנפגע להזדרז ולהגיש לבית המשפט בבקשה לקבלת צו שיפוטי נגד האתר ומנוע החיפוש להסרת הפרסום המעוול.