כששם המתחם מחוץ לתחום

שם מתחם, או באנגלית Domain Name, הינו שמו הייחודי של אתר ברשת האינטרנט. כפי שוודאי אפשר להניח, לשמות מתחם מסוימים ערך כלכלי רב, כך למשל: שם המתחם Business.com נרכש בכ-7.5 מיליון דולר, 12.5 מיליון דולר שולמו עבור שם המתחם Sex.com ובעבור הבעלות בשם המתחם Vodka.com שולמו כ-3.3 מיליון דולר.

חשיבות השימוש בשם המתחם אינה מוגבלת רק לתחום המסחרי וניתן למצוא דוגמא לכך בשימוש בשם המתחם God.com המספק תכנים שונים על אלוהים והחיפוש אחריו, כך שנראה שגם שליחי הדת הבינו את חשיבות "תפיסת" שם המתחם הנכון. כפי שענקית האינטרנט, חברת גוגל תוכל להעיד, שם מתחם שנתפס יכול לסכל תכניות ענק. כאשר גוגל הכריזה בחוצות העיר על שינוי מבני במסגרתו תתפצל לכמה חברות קטנות יותר, שבראשן תעמוד חברת אחזקות חדשה בשם אלפבית, היא שכחה לברר האם שם המתחם "אלפבית" תפוס. לרוע מזלה, השם אכן תפוס על ידי חברת BMW שהכריזה כי אין בכוונתה להיפרד ממנו. עוגמת נפש זו יכלה להימנע, למרבה האירוניה, על ידי חיפוש פשוט בגוגל.

מבחינה בירוקרטית, הגוף אשר רושם את השמות הללו הינו איגוד האינטרנט העולמי, ICANN, וגופים מורשים נוספים מטעמו. בישראל, הסיומת כפי שאנו מכירים אותה היא il, ובמגזר המסחרי הסיומת היא .com שמות המתחם נרשמים על ידי איגוד האינטרנט הישראלי (ISOC).

מה היחס בין שם המתחם לסימן מסחר רשום?

במרכז פרשה שעסקה במתח בין השניים עמדה חברת סלקום בעלת סימני מסחר רשומים על שמה וכן אתר מסחרי ששם המתחם שלו הינו "Cellcom.co.il". אנשי חברת סלקום גילו כי חברת אקוונט, ספקית גישה לאינטרנט, החלה לעשות שימוש השם המתחם "Cellcom.co.il". סלקום עתרה לבית המשפט בדרישה שימנעו משימוש בשם המתחם אשר מפר את סימן המסחר שלה ויעבירו את שם המתחם לבעלותה של סלקום. סלקום טענה כי מעשיה של חברת אקוונט מהווים גזל של שמה, במטרה להטעות את הציבור תוך ניצול המוניטין של סלקום, כך שיראה כאילו האתרים החדשים שנפתחו על ידי אקוונט שייכים או קשורים לסלקום.

בפסק הדין נקבע, שסלקום השקיעה רבות בפרסום שמה ובמוניטין העצום ממנו היא נהנית. יהא זה אבסורד לדרוש מסלקום לבחור שם מתחם אחר אם היא תבקש בעתיד להרחיב את עיסוקיה גם לשירותי אינטרנט, רק משום שחברה אחרת הקדימה ועשתה שימוש שלא כדין במוניטין של סלקום ובסימן המסחר שלה. בית המשפט קבע שמדובר בגניבת עין (עוולה נזיקית המתבצעת עת אדם מנסה להבנות מהמוניטין של בעל מוצר או שירות כלשהו באמצעות הטעיית הציבור לחשוב שמקור המוצר או השירות של המתחזה הוא בעל המוניטין).

עוד נקבע כי מתקיים חשש ממשי להטעיית הציבור, מקום בו המשתמש הסביר יכול להתבלבל ולחשוב כי סלקום הרחיבה את פעולותיה לתחום האינטרנט או לשיתוף פעולה עם אקוונט (בדומה לשיתוף בין קווי זהב ונטוויז'ן). חברת אקוונט טענה כי הסיומת "net\com" של האתר שהיא מפעילה מונעת את הפרת סימן המסחר של חברת סלקום או יוצרת הבחנה בין סימן המסחר של סלקום לבין שם המתחם. טענה זאת נדחתה על ידי ביהמ"ש. ביהמ"ש קבע שאין בטענה זאת בכדי לסלק את החשש להטעיה כתוצאה מהשימוש בסימן המסחר של סלקום.

(בשא (ת"א) 54749/99 הפ (ת"א) 10909-99 סלקום ישראל בע"מ נ' ט.מ. אקוונט תקשורת מחשבים בע"מ (פורסם בנבו, 8.9.1999)).

כל הקודם זוכה?

לאור פסק הדין בעניין סלקום ניתן להסיק שהתשובה שלילית. רישום השם אינו מבטיח שהשם תקף וכי בעל השם הרשום זכאי להשתמש בו לפי החוק הישראלי, בייחוד מקום בו שימוש בשם המתחם מסוים מפר סימן מסחר של חברה אחרת. בנוסף באפשרותו של בעל סימן המגלה כי אחר הקדים אותו ורשם שם מתחם בסיומת il, הדומה עד כדי הטעיה לסימן המסחר שלו, להגיש בקשה לאיגוד האינטרנט הישראלי (ISOC), להעברת בעלות בשם המתחם, לאחר הגשת הבקשה יתקיים הליך בוררות בפני חברי הפאנל של האיגוד אשר בסופו ייקבע הפאנל למי הזכות בשם המתחם.