הגנה על חוזי מוצר

מתי בית המשפט ייתן הגנה על חזות מוצר? מתי שיווק מוצר נחשב להטעיה וגניבת עין?

בית המשפט המחוזי: לחברת L'Oreal אין מונופולין על שילוב הצבעים שחור וורוד באריזות ערכות טיפוח.

נדחתה בקשת חברת L'Oreal ("לוריאל") לצווים זמניים שיאסרו על חברת סנו לייצר ולשווק את סדרת הטיפוח של נטורל פורמולה AMPOULE INTENSE ("סדרת האמפולה") עד להכרעה בתביעת לוריאל לסעדים קבועים. לוריאל טוענת שסנו הפרה את זכויותיה בסדרת המוצרים Elvive-Arginine Resist ("סדרת הארג'נין").

בית המשפט קבע שחרף הדמיון המסוים בין המוצרים, סיכויי הצלחת התביעה אינם גבוהים, ולכן לא נעתר לבקשה לסעדים זמניים.

עיקר העובדות

בשנת 2012 לוריאל החלה לשווק בישראל את סדרת הארג'נין. מוצרי הסדרה מאופיינים בשילוב הצבעים שחור וורוד-פטל. ביוני 2015, סנו השיקה את סדרת האמפולה שלה בצבעים זהים.

לוריאל עתרה לסעדים זמניים וטענה שמוצרי האמפולה הם חיקוי של סדרת הארג'נין ושהחוזי (חזות המוצר) של סדרת האמפולה עלולה לגרום לבלבול ולהטעיה בין המוצרים.

L'Oreal – Elvive-Arginine Resist

סנו – AMPOULE INTENSE

גניבת עיןבית המשפט דחה את בקשת לוריאל לסעדים זמניים בקובעו כי מתן סעד זמני המונע מסנו לייצר ולשווק את סדרת האמפולה עד להכרעה בתיק העיקרי, יגרום לסנו נזק בלתי הפיך הכולל אובדן מיידי של נתח השוק שהספיקה סדרת האמפולה לרכוש מאז השקתה.

לעוולת גניבת העין שני יסודות: (1) הוכחת צבירת מוניטין במוצר המקורי (2) הוכחת חשש ממשי שצרכנים עלולים לטעות בין המוצרים כך שירכשו את החיקוי במקום את המקור.

בית המשפט קבע שלוריאל הוכיחה את היסוד הראשון בעוולה, קרי קיום מוניטין בישראל לסדרת הארג'נין. בית המשפט קבע שנתח השוק הקטן יחסית של סדרת הארג'נין (1.6% משוק הטיפוח) אינו שולל מוניטין בקרב חוג הלקוחות של המוצר, וכי הוכחת מוניטין אינה ענין השוואתי או יחסי.

"עוסק המשווק את המוצר האמור זכאי להגנה בפני חיקויים העלולים "לרכב על המוניטין" של מוצרו אף אם היקף מכירותיו מסתכם באחוזים בודדים בלבד מהשוק כולו."

לגבי היסוד השני– חשש להטעיה, בית המשפט חזר על ההלכות לפיהן המבחן לענין חשש ההטעיה הוא מבחן אובייקטיבי לקיומו של חשש סביר שהמצג של הנתבע יגרום לצרכן להתבלבל ולרכוש את מוצר הנתבע בעוד שהוא סבור שהוא רכש את מוצר התובע.

מבחני העזר לבדיקת חשש הטעיה הם:

(א) בחינת מראהו של המוצר וצליל שמו.

(ב) בחינת סוג המוצר, מאפייני השוק בו הוא נמכר וסוג הלקוחות שנוהגים לרכוש אותו.

(ג) בחינת כלל הנסיבות העשויות להשפיע על מידת סיכון ההטעיה.

בית המשפט קבע שעל אף דמיון חזותי מסוים בין המוצרים, ובפרט השילוב בין שחור וורוד, הצרכן הסביר אינו עלול להתבלבל בין המוצרים. בית המשפט דחה את טענת לוריאל שמוצר צריכה בסיסי כמו שמפו נרכש על-ידי נטילה חפוזה מהמדף בהחלטה אימפולסיבית. בית המשפט סבר שאם אכן כך היה, אין כל טעם בהשקעה ובבניית מוניטין במוצרים המסבירים בפרוטרוט את תכונות התכשירים.

בית המשפט קבע שצרכן שמחפש את הארג'נין של לוריאל ורואה את הכיתוב על גבי מוצרי האמפולה לא יתבלבל. רק אדם שמונחה עפ"י השילוב של הצבעים בלבד עלול לטעות. אין לאפשר ללוריאל מונופולין על שילובם של צבעים נפוצים – זהו סעד מרחיק לכת הפוגע בתחרות.

בית המשפט סבר שהעובדה שברשתות הפארם מוצרי סדרת האמפולה הוצבו במדפים צמודים לסדרת הארג'נין, לא מגדילה את החשש להטעיה, היות שכך נוצרת "משפחת מוצרים" המסודרת לפי יצרן והמבליטה את שיוכו של כל מוצר לבית היוצר.

ביקורת וסיכום:

מדובר בהחלטה בשלב מקדמי ולכן נטל ההוכחה שרבץ על לוריאל היה מוגבר. יחד עם זאת, נקודת המוצא של בית המשפט שצרכנים המחפשים את מוצרי הארג'נין לא יטעו וירכשו את מוצרי האמפולה, אינה נקייה מספקות. אכן, צרכן שיודע בדיוק מה הוא רוצה ולכן מחפש בעירנות את מוצרי הארג'נין, לא צפוי לטעות. אך מה בדבר צרכן שהתרגל לראות במשך מספר שנים סדרת מוצרים בשילוב צבעים ייחודי, במיקום ספציפי במדף הפארם, וכעת באותו המדף מציבים סדרת טיפוח מתחרה באותם הצבעים בדיוק? האם לא ניתן להניח שהדבר יוביל לבלבול והטעיה?

המסקנה מפסק הדין היא שבית המשפט אינו נוטה להעניק הגנה לחזות מוצר המורכב משילוב אלמנטים בודדים ולא יחודיים. כלומר, בנסיבות בהן מדובר בשילוב צבעים בסיסיים עם צורת מוצר לא ייחודית, בית המשפט יימנע מלתת הגנה מונופוליסטית על חזות המוצר.