חוק זכות יוצרים קובע ברירת מחדל לעניין הבעלות ביצירה, אותה ניתן לשנות בהסכם.
ככלל, היוצר של היצירה הוא הבעלים הראשון ביצירה, למעט במקרים הבאים:
- יצירה שנוצרה בידי עובד לצורך העבודה ובמהלכה– זכות היוצרים היא של המעביד, אלא אם כן סוכם אחרת.
- יצירה מוזמנת – זכות היוצרים ביצירה או בחלקה היא של היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע. חריג: במידה ומדובר ביצירה שהיא דיוקן, צילום של אירוע משפחתי או אירוע פרטי, זכות היוצרים תהיה של המזמין ולא של היוצר, אלא אם הוסכם אחרת.
העברת זכות יוצרים ומתן רישיון שימוש
זכות היוצרים, בדומה לנכסים קנייניים אחרים, ניתנת להעברה וניתן לתת לגביה רישיון ייחודי[1] או בלתי ייחודי.
כמו כן, ניתן להגביל את העברת הזכות ואת מתן הרישיון למקומות מסוימים, תקופות מסוימות, או לעשיית פעולה מסוימת.
חשוב לדעת: חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי טעון מסמך בכתב.
העברתי את זכות היוצרים לאחר – מה נשאר לי?
יכולת ליצור יצירה אומנותית נוספת
ליוצר שאינו בעל זכות היוצרים ביצירה מותר ליצור יצירה אמנותית חדשה שיש בה העתקה חלקית של יצירה קודמת, או שהיא יצירה נגזרת[2] של יצירה אמנותית קודמת, ולעשות כל שימוש ביצירה החדשה, בתנאי שהיצירה החדשה אינה מהווה חזרה על עיקרה של היצירה הקודמת או חיקוי שלה.
זכות מוסרית
הזכות המוסרית הינה זכות היוצר לקרדיט ביצירה ושלא יעשו פעולות ביצירה שיפגעו בכבודו או בשמו. זכות זו תעמוד ליוצר במלואה, גם אם העביר את כל זכויותיו ביצירה או חלק מהן.