המדריך ליזם

המשקיע נדרש לבצע את ההשקעה כמשקיע יחיד, פרטי, לא כחברה (גם לא כחברה משפחתית או "חברת ארנק"). במקרים מסויימים גם שותפויות של יחידים (כולל קרנות אנג'לים שהינן שותפויות) שקיבלו לכך את אישור רשות המיסים, בתהליך של רולינג מיסויי ומשקיעי חוץ בנסיבות מסויימות בלבד, יכולים ליהנות מהטבת מס זו. סכום ההשקעה המוכר לצורך ההטבה בכל חברה מוגבל לגובה של עד חמישה מיליון שקלים לכל משקיע. רק השקעה במניות של חברה (לא באופציות, לא בהלוואות גישור המירות ואחרות וכדומה) מזכה את המשקיע בהטבת המס. המשקיע צריך להחזיק במניות החברה במשך כל "תקופת ההטבה" המוגדרת בחוק, כשלוש שנות מס החל משנת ועד 1.1.2011- המס שבה בוצעה ההשקעה. החוק חל על השקעות שבוצעו, ושסכום ההשקעה שולם בפועל, בין ה .31.12.2015- ה - בשנים האחרונות הולך ומפתח מקור נוסף לגיוס הון למיזמי היי-טק - גיוסי כספים ממשפחות גיוסי הון מפמילי אופיס » עתירות וחברות פמילי אופיס, המטפלים בהונן של משפחות אלה. לא מעט עסקאות מהותיות של השקעה בחברות יזמיות בוצעו בהצלחה בשנים האחרונות בישראל באמצעות משפחות עתירות הון. הממשק להון פרטי הוא אמנם קשה לאיתור, הן בישראל והן ברחבי העולם, אך מדובר במקור הון בלתי נדלה המסתכם במאות מיליארדי דולרים בשנה, המחפש אפיקי השקעה שניתן לרתום אותו לטובת חברות טכנולוגיה - מסטארט-אפים ועד חברות נסחרות. מדובר במפגש ייחודי בין חדשנות וכסף חדש, ואין מדובר בקרנות הון סיכון, אנג'לים, או מוסדיים. » מימון ממשלתי - ישראל נחשבת למדינה המעודדת פיתוח טכנולוגי ומפעילה ערוצים ממשלתיים המדען הראשי ותוכניות בין-לאומיות » לא מעטים למימון פעילות מו"פ. בנוסף לערוצים אלה, ניתן ליהנות גם ממימון בינ"ל, בין היתר מקרנות דו-לאומיות רבות הפועלות בישראל ובמדינות העמיתות לה. המשותף לכל התמריצים, על מקורותיהם השונים, הוא שאמצעי מימון אלה מאפשרים לחברות להתפתח ולהתקדם בהתאם לאבני הדרך והתוכניות העסקיות שלהן ובכך להגדיל את שוויין, ללא איבוד הון כתוצאה מהכנסת שותפים בשלב מוקדם במחזור חייהן. המשמעות והיתרון הטמונים בכך הם שמירת בעלות החברה בידי היזמים עד לשלב שבו נכון יהיה לשלב שותפים נוספים בעסקי החברה. - המקור למענקי מו"פ בישראל נעוץ בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, אשר אמור לעבור חוק המו"פ » בקרוב שינויים. נכון להיום, על-פי חוק זה, ניתנים ליזמים ולחברות מענקים עבור הוצאות מחקר ופיתוח בגין פרויקטים המאופיינים בחדשנות טכנולוגית, ואשר קיים שוק נגיש למוצר ו/או לפיתוח הטכנולוגי שלו. במסלול הרגיל, המענק מוחזר ממכירות המוצר שפותח בתמיכת המדען עד להחזר 3%-4.5% למדינה כתמלוגים שישולמו לאורך השנים בשיעור של הסכום במלואו. במידה והפרויקט נכשל, סכום הכסף שהוענק לחברה יוכר כמענק. בנוסף, לא תבוצע העברת הון או כל סוג אחר של בעלות תמורת מימון הפרויקט. , במקרים בהם יועבר ייצור הנתמך על ידי המדען הראשי אל מחוץ 2005 לחוק המו"פ בשנת 3 על-פי תיקון מספר לגבולות ישראל, ישולמו תמלוגים מוגדלים למדען. תיקון זה לחוק מאפשר גם להוציא את הידע שפותח בכספי המדען אל מחוץ לישראל, ובמקרה כזה יהיה זכאי המדען לפיצוי נוסף בהתאם למידת השקעתו במחקר, על-פי נוסחא שנקבעה נקבע כי סכום הפיצוי יוגבל להיקף מרבי של פי-שלושה מסכום המענק שהתקבל, במקרה ופעילות 2012 בחוק. בשנת הפיתוח תישאר בישראל, והיקף מירבי של פי-שישה מסכום המענק במקרה ובו פעילות הפיתוח לא תישאר בישראל.