השנה היא 2020. בעולם משתוללת מגיפה, בישראל מתכוננים (ככל הנראה) לבחירות רביעיות בתוך כשנה וחצי, ובארה"ב הנשיא נתבע על הפרת זכויות יוצרים. רגע, מה?!
מכיוון שאתם בטח מכירים כבר כל פרט מידע בקשר לווירוס הקורונה ולבחירות בישראל, במאמר זה נעסוק מעט בנושא השלישי – הפרת זכויות יוצרים על ידי פוליטיקאים.
לאחרונה דווח כי המוזיקאי האגדי ניל יאנג, הגיש תביעה נגד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, בגין הפרת זכות היוצרים בשיריו המפורסמים “Rockin' in the Free World” ו- “Devil's Sidewalk”, זאת לאחר שנעשה שימוש בשירים אלה של יאנג במסגרת קמפיין הבחירות של טראמפ לנשיאות ארה"ב, מבלי שהוענק קודם רישיון שימוש מתאים ומבלי שהתקבלה הרשאתו של יאנג. למיטיבי הלכת.
במבוא לתביעה, שהוגשה בתחילת חודש אוגוסט, מצוין כי התביעה לא נועדה לזלזל בדעותיהם של אזרחי ארה"ב, החופשיים לבחור בכל מועמד שיחפצו. יחד עם זאת, כנטען במבוא לכתב התביעה, יאנג אינו מוכן שיצירותיו ילוו "קמפיין מפלג, לא-אמריקאי המבוסס על בורות ושנאה", ומכאן התביעה (תזכרו את הנקודה הזאת, נחזור אליה בהמשך).
זו לא הפעם הראשונה שאמנים מאיימים בנקיטת פעולה משפטית כנגד הנשיא טראמפ בגין שימוש לא מורשה ביצירות מוגנות במסגרת קמפיין הבחירות לנשיאות. לא מזמן, להקות ענק כמו ה-Rolling Stones ו- Linkin Park כבר הזהירו את הנשיא טראמפ מפני שימוש לא מורשה ביצירותיהן.
שימוש לא מורשה ביצירות מוגנות
תא"מ 28263-12-12 שריר נ' מפלגת מרץ: עניינה של תביעה זו בהפרת זכות יוצרים של הצלם אפרים שריר בתמונה המפורסמת בה נראה שר הביטחון דאז, עמיר פרץ, כשהוא מביט על תרגיל צבאי דרך משקפת סגורה. בית המשפט קבע כי השימוש שעשתה מפלגת מרץ בתמונה מפר את זכותו המוסרית של שריר גם מכיוון שהפרסומים לא כללו אזכור לכך ששריר הוא יוצר התמונה וגם מכיוון שהשימושים האמורים בתמונה עולים לכדי פגיעה בכבודו ושמו של שריר בכך שהם נעשו לצורך הדגשת מסר פוליטי ודבר זה עשוי ליצור את הרושם שמי שצילם את התמונה מזדהה עם אותו המסר ובכך פוגעים במוניטין ובאובייקטיביות של שריר כצלם. כנגד מרץ נפסקו פיצויים בסך 14,000 ש"ח בגין הפרת הזכות המוסרית של שריר.
ת"א 67408-01-19 כספי ואח' נ' סיבוני ואח': במקרה דנן דובר על תביעה שהגיש המוזיקאי מתי כספי נגד רוברט סיבוני בגין הפרת זכות היוצרים של כספי בלחן של היצירה "סיבה טובה", במסגרת קמפיין הבחירות של סיבוני לראשות העיר אילת. כספי תבע את סיבוני על הפרת זכות היוצרים – נעשה שימוש בלחן המוגן ללא הרשאה מטעם כספי וללא רישיון, וכן על הפרת הזכות המוסרית – כנטען, הביצוע של הלחן היה ירוד עד כדי כך שהוא כשלעצמו מהווה פגם וסילוף היצירה וכן, השימוש שנעשה בלחן לטובת קמפיין פוליטי עולה לכדי פגיעה בכבודו של כספי כיוצר הלחן המוגן. יצוין כי לאחרונה הוסדר העניין בפשרה, במסגרתה נקבע כי סיבוני והנתבעים הנוספים יפצו את כספי בסכום של 110,000 ש"ח.
מקרה נוסף מהעת האחרונה: מטעם מפלגת כחול לבן נשלח מכתב התראה למפלגת הליכוד, במסגרתו נטען כי מפלגת הליכוד מפרה זכויות יוצרים בסרטון תעמולה של כחול לבן. לפי הטענות, מפלגת הליכוד עשתה שימוש בסרטון תעמולה של כחול לבן, אך שינתה את המלל והסאונד שנלווים אליו, ובכך הפרה את זכות היוצרים בסרטון. זכויות יוצרים מוגן בחוק ולעיתים אנשים מתבלבלים בין זכויות יוצרים לפטנטים, חיפוש פטנטים צריך להתבצע עם איש מקצוע כמו גם בירור זכויות יוצרים אשר עדיף שילווה על ישי אנשי מקצוע המכירים את התחום.
חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 ("החוק") קובע כי זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, מהפעולות המנויות בחוק (העתקה, פרסום, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור, עשיית יצירה נגזרת והשכרה).
יצירה מוגנת
במרבית מדינות העולם, משך זכות היוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן ל- 70 שנים לאחר מותו.
כמו כן, החוק קובע כי ליוצר של יצירה (למעט תוכנת מחשב) תהא זכות מוסרית ביחס ליצירתו, למשך תקופת זכות היוצרים באותה היצירה. הזכות המוסרית היא זכותו של היוצר כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין (הזכות לייחוס/מתן קרדיט) וכי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר וכי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס ליצירה, אם יש באלו כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.
כלומר, עשיית פעולה ביצירה מוגנת, ללא קבלת רישיון או היתר מטעם הבעלים בזכות היוצרים עשויה לעלות לכדי הפרת זכות היוצרים ביצירה. וכן, שימוש ביצירה מוגנת שנעשה מבלי לתת קרדיט לאמן ו/או בדרך של פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר, עשויה לעלות לכדי הפרת הזכות המוסרית של האמן. לעניין זה, אין זה משנה אם מי שמפר את זכות היוצרים או הזכות המוסרית הוא נשיא ארה"ב או אדם מן הישוב.
ממקרים אלה אנו גם למדים על הקשר הרגשי החזק שקיים בין היוצר ליצירתו, שלפעמים הוא בעל חשיבות גבוהה יותר ליוצר מהפן הכלכלי שנלווה ליצירה. כפי שנטען במבוא לכתב התביעה של יאנג נגד טראמפ – לפעמים, כאשר נעשה שימוש ביצירה מוגנת באופן שעשוי להיחשב כאילו היוצר תומך בדעות או רעיונות מסוימים, הדבר עשוי לפגוע בזכויות האמן אף יותר מפגיעה כלכלית.
התביעה נגד הנשיא טראמפ הוגשה לפני מספר ימים. כידוע, הליכים המתנהלים בפני בתי משפט נוטים להתארך ולהסתרבל, ולכן פסק דין בעניין צפוי להינתן רק בתוך מספר שנים, אלא אם העניין יוסדר בפשרה קודם.
מכיוון שבחירות בישראל הופכות לדבר שבשגרה, אנו מאמינים שכבר בעת הקרובה עורכי דין לזכויות יוצרים ידרשו למקרים נוספים שעניינם הפרות זכות יוצרים/ זכות מוסרית על ידי פוליטיקאים או גופים פוליטיים כאלה ואחרים. מבטיחים לעקוב ולעדכן.